המשך-אפליה בין הילדים-ליאת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/10/2005 | 20:22 | מאת: הילה

ליאת תודה, אך לא התכוונתי מה אני אעשה, כי מה שהמלצת אני באמת עושה, מה שכוונתי היא , אחרי שברור שיש אפליה וזה לא חשד, זה פשוט ברור וידוע...מה בן זוגי אמור לעשות, שאלתי בשמו ובשבילו. זה באמת גורם לדכאון וממש תחושת בידוד וניתוק כאילו שאין לו משפחה.ובצדק...איך הוא יכול להיות בן פחות טוב ופחות חשוב ובעדיפות פחותה מבן אחר.

31/10/2005 | 22:03 | מאת: ליאת מנדלבאום

היי שוב, הילה אני עדיין סבורה שמה שנתפס כאפלייה ברגע מסויים עשוי להתברר בזמן אחר כחלוקת משאבים עם היגיון מסוים. לגופו של עניין, ידועים גם מקרים של אי-צדק משווע (עם או בלי כוונה) וכנגד זאת, לא נותר לנו לעשות דבר במישור המעשי (צדיק ורע לו...) . כדי להתמודד עם הסבל והמצוקה הנפשית הנגרמת לו, ניתן לפנות לטיפול אצל פסיכולוג קליני, ולהנות מחוויה "הורית" מתקנת. בטיפול הוא יוכל לעבד את חוויות הקיפוח והבדידות, ולמצוא דמות מכילה ומיטיבה שלא תבגוד בו. אני מאחלת לשניכם שתצליחו לבסס קשר זוגי איתן, שיהווה נחמה ופיצוי על הקשיים האחרים. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית