הפרעות אכילה

בוקר טוב. אני מקווה שאני בפורום הנכון... אני בת 18 וסובלת כבר 8 שנים מהפרעות אכילה שמתבטאות בבולמוסים בלתי נשלטים במהלכם אני אוכלת אוכל בכמויות עצומות עד למצב של כאב בטן ותחושת הקאה. (אבל אני לא מקיאה). מלבד ההפרעה הזאת אורח חיי הוא די בריא (באופן אבסורדי - אני מודעת מאוד לתזונה בריאה) וטוב מכל שאר הבחינות. ולמרות זאת, פעמים רבות המחלה מפריעה לי לעשות דברים שאני רוצה ואוהבת, ולעיתים אף להיפגש עם חברים (קשה לתפקד אחרי דחיסת כמויות אוכל גדולות) וזה מתסכל אותי מאוד. לאחרונה אני מנסה לשחזר מהיכן הכל התחיל ומדוע לקיתי במחלה מלכתחילה. אני מנסה לשחזר את יחסי עם הורי באותה תקופה (הם היו גרושים אבל גרו יחד ורבו הרבה) ועם שאר סביבתי (למרות שהמסקנה שהגעתי אליה עד כה היא שהטריגר העיקרי היה המצב בבית). שאלתי היא: עד כמה חשוב לטיפול תהליך "הגילוי העצמי הזה". כיצד ניתן לבצעו בלי להיעזר באיש מקצוע (ומלבד פשוט להרהר בדברים). ואיך התובנות אליהן אני אגיע יעזרו לי בשינוי הרגלי האכילה (הבולמוסים הם בלתי נשלטים ובמהלכם אני כמעט ולא חושבת על כלום ונמצאת במצב של חוסר-שליטה) שזוהי הקושי העיקרי שלי. כלומר - איך משנים הרגלים של 8 שנים?! תודה ויום טוב

מאיה שלום, הפרעת אכילה ניתנת אכן לטיפול, אך אני מתקשה לחשוב על מצב בו הטיפול הוא עצמי(ללא איש מקצוע) וגם אפקטיבי. כפי הנראה לא בכדי את לכודה בסבך בולמוסי האכילה מזה כ-6 שנים. יש בהפרעת האכילה נושאים חבויים רבים מעבר לנושא האוכל. לכן הטיפול המומלץ מערב בתוכו כמה אנשי מקצוע: פסיכולוג, דיאטנית, רופא משפחה ולעיתים גם פסיכיאטר. תלוי כמובן בעוצמת הבעיה. אני מציע לך לפנות לטיפול ולהתחיל את הדרך לריפוי. זה שיש לך תובנות לגבי משפחתך וחייך עד כה רק יסייע ויאיץ את תהליך הריפוי. במידה ואת מתגייסת בקרוב, את יכולה לפנות במערכת הצבאית לקב"ן ולהיות מטופלת דרך המסגרת הצבאית. הרבה הצלחה, אשמח אם תעדכני אותנו בהמשך לגבייך, גדעון