חרדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/10/2005 | 09:47 | מאת: דפנה

זו בעיה מתמשכת שמציקה לי בצורה קיצונית. אני בת 25 בחורה מאושרת עם ארוס מדהים שתמיד אהבה ללמוד, היום אני מתחילה את לימודי המשפטים בהמשך ישיר לתואר הראשון בהיסטוריה. אני אדם ישר שרואה בלימודים האקדמאיים הרבה פנים:ביטחון כלכלי, גאוה וכל מה שלימודים אקדמאיים מייצגים. אני באה ממשפחה לא עשירה שנמצאת במינוס כרוני שנים. הבעיה היא שבסוף השנה הראשונה באוניברסיטה בשל נמצב כלכלי קשה בבית עשיתי תמורת תשלום לסטודנטית בפקולטה שלי מבחן בית שניתן לה למשך 24 שעות. היא דיסלקטית ובאתי כדי רק להדפיס ולהסביר לה את החומר (באותו קורס קיבלתי 90) ונוצר מצב שהכנתי לה למעשה את כל העבודה. מאז חיי וחיי בן זוגי נהפכו לסיוט הייתי חרדה שיגלו על כך והתקבלתי ללימודים על סמך תעודה זו והחרדה לא עוזבת אותי שלוש שנים כל יום. אם הייתי נתפסת הייתי צריכה לקבל הערת משמעת בגיליון הציונים ובטוח לא היו מקבלים אותי ללימודי משפטים, האובססיה היא נוראה ואני דנה על כך כל יום-יומיים עם בן זוגי, אין לי מנוחה בגוף או בנפש. כבר הרסתי את כל ההנאה שלי מהלימודים בתואר הראשון\, אני לא רוצה שזה יקרה גם עכשיו מה לעשות??? נ.ב-אני אפילו מקדישה לחרדה מכך שכל לימודי ירדו לטמיון כל תחילת מבחן וזה הסיוט הכי גדול.

30/10/2005 | 12:39 | מאת: ים 3

דפנה שלום. ראשית, בהצלחה בשנת הלימודים החדשה. מבחינה רציונלית אין סיבה לחשוש - שלוש שנים לא עלו על כך, מדוע שמישהו יעלה על זה עכשיו ? מבחינה מוסרית - נכון, לא יפה אך יש פשעים נוראים יותר. לא רצחת אף אחד (לפחות לא מוזכר בהודעתך), את מתיסרת ומביעה חרטה, ורק לאחרונה חל יום הכיפורים. אז מה נשאר לנו ? אני חושב שהחרדה, ובכלל כל הסיפור של המבחן שעשית תמורת תשלום, "מתלבש" על משהו קדום יותר שאינך מודעת לו. אולי איזה מעשה "לא יפה" שעשית כילדה, אולי איזה שקר קטן בילדות.אם הדבר כל כך מפריע לך ואינך מצליחה להפתר ממנו בכוחות עצמך, מאד הייתי ממליץ לפנות לאיש מקצוע שבהחלט יוכל לסייע לך. מקווה שהארוע הזה שקרה שלמדת היסטוריה, יכנס בעצמו להיסטוריה, ותוכלי להיות יותר פנויה ונינוחה ללמוד את התואר השני. בהצלחה.

30/10/2005 | 15:12 | מאת: סמוך

דבר ראשון שעל משפטן לדאוג הוא שלא יתפסו אותו.

30/10/2005 | 22:06 | מאת: גדעון שובל

דפנה שלום, את מתארת את הבעיה שלך ואף נותנת לה שם: "אובססיה". ואכן את באמת סובלת ונמצאית במצוקה שאינה רציונלית. את זקוקה לאיק מקצוע שיעזור לך להשתחרר מהאובססיה הזו. אין טעם להרוס את ההנאה מהלימודים או את הקשר הזוגי בעיסוק בארוע הזה. עצתי לך: פני לאיש מקצוע וטפלי בבעיה. בברכה, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית