נער או גבר בן 20

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/10/2005 | 19:40 | מאת: חני

שלום אני אמא ל3 בנים אחד מהם חייל בן 20 יש לו חברה קבועה ולפניה היתה לו חברה אחרת במשך שנתיים ואני לא יודעת למה יש לי חששות לפעמים שמה הוא מתנסה ביחסים עם בני הזוג השני:גברים אולי בגלל שהוא מבלה הרבה מאוד זמן עם החברים שלו ואחד מהם די עושה רושם של הומו . הוא הרבה מאוד יוצא איתו , מבלה אצלו בבית , המון מדבר איתו בטלפון. לפעמים אני שואלת את עצמי אם אני סתם מדמיינת או שיש דברים בגו דרך הגב הוא טוען שאני טועה והחבר בכלל לא הומו. השאלה שלי כאמא מה הם הסימנים? איך אני יכולה לדעת אם אני צודקת או לא תייעצו לי תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/10/2005 | 22:02 | מאת: לילוש

תפסיקי לאהוב את הבן שלך? תפסיקי להיות אמא שלו? אני בטוחה שלא. וחוץ מזה מאד יתכן לאור העובדה שיש לו חברה, שהוא אפילו לא בכיוון של הומוסקסואליות... אני רוצה לספר לך משהו. במקום העבודה שלי יש מישהי שהבת שלה לומדת באוניברסיטה, בפקולטה יוקרתית עם רף קבלה מאד גבוה. וכל הזמן היא היתה נורא גאה בבת שלה.. ויום אחד אני רואה אותה עם דמעות בעניים, שאלתי אותה מה קרה? והיא אמרה לי שהבת הזאת מקור הגאווה שלה התוודתה בפניה שהיא לסבית...שעה ארוכה הרגעתי אותה שמדובר בנטייה מינית לגיטימית לגמרי.. שאלתי אותה מה מפריע לה? אמרה שלא יהיו לה נכדים... נתתי לה דוגמא של זמרת מפורסמת לסבית מוצהרת, שמגדלת יחד עם בת זוגה תינוק. המשכתי לשאול... אחר כך הפריע לה שהבת שלה עם כל ההשכלה שלה בחרה לצאת עם...מלצרית. הלאה מה עוד? לא היה משהו מיוחד, והיא רק נזקקה לזמן כדי לעקל את הידיעה... התחננתי אליה שתשכיל לקבל את ביתה על הנטייה המינית שלה. וזה עדיף מאשר לאבד אותה. והיא הסכימה איתי. מקווה שהתשובה שלי סייעה לך לא לראות את העניין כסוף העולם.

25/10/2005 | 22:27 | מאת: סתם מישהי

חני, ונניח, רק בשביל הדיון, שהבן שלך מתנסה גם או רק ביחסים הומוסקסואליים - אז מה? אני יודעת שקל לשאול את זה ויותר קשה לענות על זה. אני לא יודעת אם עקבת אחרי העונה, שהסתיימה זה לא מכבר, של "רצים לדירה"; הזוג שזכה בדירה הוא זוג חד-מיני, יש להם זוגיות מדהימה! הרבה יותר מוצלחת משל מרבית הזוגות ההטרוסקסואליים שהשתתפו בתכנית. בכל אופן, הנטיה המינית של האדם לא משנה את האופי שלו, אם מישהו יוצא מהארון, זה לא הופך אותו למפלצת או לאדם נחות. ואת, כאמא, לא היית רוצה לדעת שבנך מאושר וטוב לו? זה היה רק לצורך הדיון. בפועל, אם בנך הומוסקסואל או לא רק הוא יודע (וגם זה לא ודאי) בשלב זה. אולי הוא יודע אבל פוחד לספר, משום שהוא ספג בבית או בבילויים עם החבר'ה רמה מסוימת של הומופוביה. אם הוא יחליט להסתיר מכם - בני הבית - את הנטיה המינית שלו, יהיה לכם קשה למצוא סימנים, ואולי גם בלתי אפשרי. השאלה היא, מה באמת מפריע לך ברעיון, שאולי זו הנטיה המינית של בנך? ס.מ.

25/10/2005 | 22:37 | מאת: ניבה

חני שלום אני מרגישה את הבהלה שלך. קל להזדהות עם הרתיעה שלך. היום הומסקסואליות הנה יותר "מקובלת" מבעבר ויש לגיטמציה גדולה יותר. אבל אני יכולה להבין אותך, גם אני לא הייתי רוצה שהבן שלי יהיה הומו, זה מבהיל, מלחיץ ואפשר בקלות ללכת לאיבוד בתוך התהיה של כן או לא. את כותבת שבנך אמר לך שהוא לא הומו, למה לא להאמין לו? אני חושבת שהיום יש טשטוש גבולות גדולים יותר בין בנים לבנות.למשל: מתלבשים אותו הדבר, נועלים אותן נעלים, גברים מתאפרים יותר... יש מקום רגיש יותר לגברים מאשר היה פעם . כך שיכול להיות שהגבול המטושטש הזה שנראה מעינייך, שלא שייכת לדור של הילדים, כלא מתאים. למה לא להאמין פשוט לילד שלך? אני חושבת שאם הבחור היה הומו, בגיל הזה, גיל 20, נוטים יותר להסתיר את זה, וגם את "הסימנים " לזה, מה שלא נשמע בסיפור שלך. דבר נוסף, בגיל הזה יש המון חבריות של בנים עם בנים ובנות עם בנות: חבר'ה מהצבא, חבר'ה מהלימודים. אני יודעת את זה מהאחיינים שלי שכל הזמן מסתובבים עם כמה חברים קבועים, נפגשים מדי ערב באחד הבתים (למורת רוחם של ההורים) ואפילו ישנים המון אחד אצל השני. זה גיל כנראה שמחפשים את הקשרים בעיקר של בני אותו המין, בעיני זה יפה קשר טוב בין חברים וזה עוזר אחר כך , בהמשך החיים... אני לא חושבת שתוכלי למצוא סימנים, חבר של אחי הומו, בן 40 שרק לפני 3 שנים אמר להוריו את סיפור חייו, אמו התעלפה.. היא לא ידעה כלום, אבל היום היא למדה לקבל את זה. החיים מסתבר צופנים לנו המון הפתעות, חלקן נעימות וחלקן פחות, אני מאחלת לך לחוות כמה שיותר חוויות נעימות, אבל לא פחות להשכיל לקבל גם את אלו שנבצר מידנו לשנות ודרוש מאיתנו להכיל. שיהיה לך רק טוב ניבה

26/10/2005 | 00:54 | מאת: ליאת מנדלבאום

חני יקרה, התשובות הכל כך רגישות וחכמות שקיבלת כאן לא מותירות לי הרבה מה להוסיף. מתחילת דברייך עלתה נימה של חשש או תחושת בטן (חששות לפעמים...שואלת את עצמי...מדמיינת...), אך בסוף דברייך נוצר רושם של עימות גלוי, ממש כאילו היית חוקר בזירת הפשע, המחפש באופן נואש טביעות אצבע או עדות מרשיעה אחרת של מישהו שכבר הורשע. ניבה צודקת. הורים מתקשים לקבל חריגות אצל ילדיהם, והחששות שלך מובנים לי לגמרי. מרבית ההורים יעדיפו ילד שיהיה 'כמו כולם' (מותר לו להיות יותר חכם ויותר יפה) ויצעד במסלול מוכר וצפוי מראש. לצערנו, לילדים שלנו יש רצונות והעדפות משל עצמם, שלא תמיד חופפים לאלה שלנו. לא נוכל, מכאן, להכריע בשאלת ההעדפות המיניות של בנך, אך נוכל להציע לך להניח לזה, לאהוב ולתמוך בו בצעדיו הראשונים כאדם בוגר ועצמאי, ולבסס יחסי אמון וקרבה בינכם. כל טוב ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית