פיהוקים בטיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/10/2005 | 01:26 | מאת: מני

שמתי לב שהמטפלת שלי מפהקת מדי פעם וזה נותן לי הרגשה של חוסר אכפתיות האם יש משהו בזה?

24/10/2005 | 11:38 | מאת: דנה

תחשוב על עצמך בסיטואציות מסויימות. למשל, נניח שאתה רואה סרט ממש מרתק ומעניין. לא קורה לך שלמרות זאת אתה מפהק תוך כדי הצפייה ? האם זה אומר שאתה לא מתעניין בסרט או שלא אכפת לך מה קורה בהמשך ? אולי זה פשוט אומר שאתה עייף או שסתם קפץ עליך פיהוק שלא בשליטתך...? אני ממש לא חושבת שפיהוקים הם אינדיקציה לחוסר אכפתיות בפני עצמם, אבל תלוי אם הם קשורים לעוד צורות התנהגות שגם הן מעידות על חוסר אכפתיות או לשפת גוף שמתפרשת כחוסר אכפתיות. האם יש משהו נוסף בהתנהגות שלך שנותן לך להרגיש שלא אכפת לה ממך ?

24/10/2005 | 12:24 | מאת: מני

תודה, אכן אין סימנים נוספים המעידים על חוסר אכפתיות.

24/10/2005 | 13:20 | מאת: דנה

וואו, בהחלט לא נעים כשהמטפל מפהק מולך. האמת שזאת סוגיה מאוד מעניינת. מצד אחד בהחלט ייתכן כי המטפל אולי אינו עושה את עבודתו כראוי ובכך משדר כי אינך מעניין אותו אך מצד שני יש תופעות בפסיכולוגיה שיכולות להסביר את זה. פעם מטפל סיפר לי שהוא מפהק אך ורק עם מטופל אחד, ובכל מפגש עם אותו המטופל זה קורה. לאחר בירורים התברר שהפיהוק של המטפל הוא ביטוי לתחושות של המטופל-קצת מסובך אבל אני בכל אופן הייתי ממליצה לך לפתוח את זה בפני המטפל מפני שייתכן שדרך זה תעלו מדרגה בטיפול.

24/10/2005 | 13:24 | מאת: דנה

אני לא אותה המגיבה שהגיבה למעלה

24/10/2005 | 17:39 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב וחג שמח, לא נעים להודות, אבל לפני כמה שנים יצא גליון שלם של "שיחות" שהוקדש לנושא המטפל הנרדם בטיפול. נכתבו שם תלי תלים של הסברים מלומדים על סיבות אפשריות לתופעה. מי שממש מתעניין יוכל לחפש ולהתענג על ההסברים העמקניים. ממש כמו שנכתב כאן בהודעה הקודמת, מטפלים הם בני אדם, עם מנגנונים ביולוגיים זהים לאלה של מטופליהם. מטפלים לפעמים שוכחים, לפעמים סובלים מכאב ראש, רבים עם בן-זוגם, קמים לתינוק בלילה, ואפילו עייפים. יש לאורך יום העבודה, כמעט לכל מטפל, שעות מסוימות של משבר עייפות. אין בכך ולא כלום עם זלזול או חוסר אכפתיות. אם, כמו בתיאור שלך, זה משהו שחוזר לעיתים קרובות, אולי באמת הגרלת את השעה הזאת, של משבר העייפות. אגלה לך סוד קטן שאולי ינחם אותך. הפיהוקים שלי (טוב, זה לא קורה כל הזמן, אבל בכל זאת...) חומקים דווקא במחיצת מטופלים שאיתם התבססה קרבה מיוחדת ותחושת אמון ונינוחות. היש בכך מעט נחמה? ושמחת בחגך והיית אך שמח ! ליאת

24/10/2005 | 23:54 | מאת: א.ש.

אבל זה ממש-ממש לא מנומס לפהק מול הפרצוף של מטופל. זה ממש נותן הרגשה של זילזול, גם אם לא מתכוונים לכך. תחשבו על זה...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית