האם זה מקובל

לאחרונה היחסים ביני לבין הפסיכולוגית שלי ממש לא מוצלחים.....(בלשון המעטה) מצד אחד אני מאוד קשורה אליה ומצד שני לאחר שנה וחצי אני מגלה פתאום שהיא ממש לא מבינה אותי אני לא מבינה איך לא חשתי כך קודם לכן , אני יוצאת ממש מתוסכלת מכל הפגישות(וזה ממש הורס לי את המצב רוח) ובפגישות מדברים על היחסים בינינו אבל בתכלס שום דבר לא משתנה!! היחסים העכורים הם כתוצאה לדעתי מהתחושה שלי שהיא חותרת רק למקום אחד שהיא חושבת שהוא חשוב וניתן לדחות אותו (בפגישה האחרונה היא אמרה שהיא מסכימה איתי אבל היא חושבת שהיא לא יכולה לעזור לי בשאר התחומים), מפני שזו תקופת מעבר בחיי (כגון עבודה חדשה ושינויים נוספים רבים) והם בעוד שחיי מלאים בדברים אחרים שלא משקפים את הטיפול שבהם ברגע זה אני צריכה תמיכה(ואין לי כל כך היכן לקבל אותה) והיא ממש לא מבינה אותי כל תקופה זו..... יש לי עוד שורה שלמה של טענות כלפיה אבל אולי במידה גדולה יותר הקשר שלי אליה מאוד חזק מבחינה רגשית וקשה לי לעזוב אני לא יודעת מה לעשות , רציתי לדעת האם זה מקובל לגשת לפסיכולוג נוסף לכמה פגישות מוגדרות מראש להתייעצות והאם אני צריכה לידע אותה על כך.

גם לי היתה תקופה כזאת. היו לי טענות בלי סוף למטפל שלי, ויצאתי מתוסכלת מכל פגישה, עצבנית על בזבוז הזמן והכסף וחושבת לעזוב. איכשהו, התקופה עברה, והוא היום שוב האדם הכי משמעותי עבורי והכי מבין ועוזר. אני מוכרחה להתוודות, שהוא לא השתנה, זאת אני שהשתניתי. אני קוראת לתקופה ההיא: תקופת ההתבגרות שלי. ממש כמו מתבגרת לא הייתי מוכנה להקשיב לכלום. התווכחתי איתו על כל ניסיון ניתוח של הדברים. וכל הזמן התרסתי כלפיו, שהוא לא מבין. אני חושבת שגם כעסתי באיזה שהוא אופן, שהוא לא יכול להיות בשבילי באופן טוטאלי, והתוקפנות שלי כלפיו נבעה גם ממקום זה. למזלי, הפסיכולוג שלי לא ויתר לי ועלי. וכיום הטיפול שוב מאוד יעיל עבורי. אני חושבת שהם יכולים לעזור לנו רק אם אנחנו מאפשרים. ואני חושבת שגם תקופה כזאת של אנטי, אם בוחנים אותה נכון, יכולה לקדם את הטיפול. כך היה אצלי.... בהצלחה.

ליעל תודה על התשובה היא בהחלט פתחה לי קו חשיבה נוסף (יש בזה משהו גם לגבי אבל לא לחלוטין.... הבעיה היא שאני לא רואה איך יוצאים מהמצב שבו אני נמצאת בקשר איתה(הופכים את המצב ממתסכל לאחר) והבעיה היותר גדולה שזה ממש לא הזמן המתאים בחיים שלי לירידות הללו אני צריכה תמיכה בנושאים אחרים לחלוטין שמשום מה היא מעדיפה להתעלם מהם.(היא כאלו תוקעת את העתיד שלי ומאירה אותי בעבר) אני מרגישה כאלו היא חושבת שאם אני ממשיכה הלאה אני מותירה את הכל מאחור זה לא נכון אבל צריך לזוז......) לליאת תודה על התגובה אני בהחלט שוקלת את צהעד הזה ושמחה לשמוע שזה בסדר(ואל כמו איזה בגידה מאחורי הגב שלה) בכל מקרה השקול יהיה האם להפסיק או להמשיך אתה (ולא האם להחליף פסיכולוג אין לי כוח להתחיל את הכל מחדש)או אולי לקבל תמיכה נקודתית בתקופה זו בצומת הדרכים שאני נמצאת בה(והיא לא עוזרת לי) ולאחר מכן אולי לחזור לטיפול אצלה.

אלמונית יקרה, אני חושבת שקיבלת תשובה נהדרת מיעל. בנוסף, קראי את תשובתי לאדווה. http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/569/xFT/528689/xFP/528762 התייעצות עם פסיכולוג נוסף היא דבר לגיטימי, ויש פסיכולוגים שאפילו מעודדים זאת. להחלטה על החלפת מטפל יש מחירים לצד מה שנראה כיתרונות. שקלי היטב האם זה באמת מה שברצונך לעשות. גם ההחלטה אם ליידע את המטפלת שלך על ההתייעצות היא בידייך, ואין כללי ברזל בעניין. מקווה שתחליטי נכון, ושתוכלי להפיק את המירב מן הבחירה שלך. בהצלחה ליאת