אוננות דחוף!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/10/2005 | 14:57 | מאת: tykale

"אוננות" מילה שקל להגיד אותה אבל להיפרד ממנה קשה. אני בחור בן 24 סטודנט. אני סובל הרבה משינוי במצבי הרוח אפשר לומר דיכאון. אין הרבה לבד עם עצמי ואני גם לא עושה הרבה אבל דבר אחד אני יכול להגיד וזה המציק לי ביותר נושא האוננות. אני ממש מכור לזה לצערי הרב וכל דיכאון הכי קטן את יודעת מה אפילו סתם תמיד אני נכנס לאינטרנט וגולש לי והתוצאה ידועה אני כבר לא יכול יותר לחיות ככה אני מאוד רוצה להיגמל מזה אבל אני לא יודע איך האם רק זה שאתחיל את הלימודים בקרוב זה מה שיעזור? אני חושש שזה ירדוף אותי כל חיי נכון אני מת וצמא לחברה אבל עד אז את כל הכעסים שלי אני מוציא על כולם על המשפחה ועל האחים. עזרי לי לצאת מזה! לא יכול להיות שכל החיים אהיה בגועל הזה

לקריאה נוספת והעמקה
17/10/2005 | 20:58 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב, כגבר צעיר ובריא, איני רואה מדוע אתה מתייחס לאוננות כאל "הגועל הזה". אני מניחה שמה שמפריע לך זה היעדרו של קשר רגשי עמוק, שיתן משמעות מלאה ומספקת יותר גם לפעילות המינית שלך. אני מקווה שעם תחילת הלימודים (זה ממש מתקרב, הא?) תחוש הקלה, תפגוש שוב אנשים ותהיה עסוק בעניינים נוספים. כדי להתמודד עם הכעסים והתסכול שלך (שמתפוצצים כרגע על בני המשפחה), ואולי גם עם הקושי למצוא חברים ובת-זוג, אני ממליצה לך מאד לפנות לעזרה מבחוץ. במסגרת שירותי הייעוץ באוניברסיטה ניתנים טיפולים פסיכולוגיים במחיר מוזל. לעיתים ניתן לקבל במסגרת זו גם טיפול קבוצתי, המדגיש יותר את הקשיים בזירה הבינאישית. הסיכוי שזה "ירדוף אותך כל חייך" נראה בעיני קלוש. אני מאחלת לך שנת לימודים מהנה ומלאת סיפוק ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית