יש בי אהבה... היא תנצח?

אני מרגישה שאני נחנקת מהלבד שלי... שוב כמו בכל פעם מצאתי את עצמי אחרי שבועיים של קשר עם עוד ידיד... למה לעזאזל הם רוצים או סקס או ידידות... אני מנסה להבין מה כל כך דפוק בי. הפסיכולוג שלי בעבר טען שאני לא באמת פנויה לקשר... שאני לא בטמת רוצה את זה למרות שאני מרגישה את זה בכל חלק בגופי. הידיד הכי טוב שלי טוען כל הזמן שזה מה שאני משדרת. ואני מרגישה בכל מאודי שאני רוצה אהבה, ואני מחפשת אותה. אני לא נכנסת למיטה עם כל גבר ולא מתנהגת כמו אחת מהחבר'ה או משהו. אבל אני מנסה להבין מה קורה איתי. אני יודעת שאין לי בריאות נפשית. יש בי נטיות להרס עצמי, אני לא אוהבת את עצמי, אני לא יודעת כל כך לקבל והנתינה שלי היא טוטאלית... אבל תמיד חשבתי שאם מישהו יאהב אותי כמו שאני מאמינה שיש אהבה בעולם זה יסתדר... אני אני מסדרת לעצמי את הראש, יש לי כל כך הרבה מחשבת התאבדות בגלל כל הלב הזה... למה לא הצלחתי בפעם הראשונה וכאלה... שונאת את המחשבות האלו.

יעל שלום, טוטליות הינה תמיד דבר קשה, אם זה בנתינה או בקבלה, שכן היא מלווה בד"כ בציפיה שגם העולם/האנשים יתיחסו בצורה דומה . אני מעודד אותך לא להתייאש, כדברי השיר אותו את מצוטטת. כמו כן למה פסיכולוג בעבר? למה לא פסיכולוג/ית בהווה? אני מקווה שיהיה לך קשר ותוכלי למצוא את האהבה אותה את מחפשת. לעיתים זה עניין של מזל ושל תזמון. איחולים לטוב, גדעון