שלום

קורה לי הרבה בזמן האחרון שאני מגיע למצב שאני יכול לשהות באותה תנוחה זמן ממושך של זמן ורק במאמץ מצליח להכניס את עצמי לתנועה. אני גם מגיע למצב שאני שותק ומסרב לפעמים להיכנס לדיאולוג ולהשיב ומפתח אדישות כללית. יש לציין שבאופן כללי אני אדם שקט מאוד, לא מתקשר הרבה, מסוגל לשהות פרק זמן ארוך עם עצמי. אני מתחיל לפחד שאני מפתח קטטוניות ולא הצלחתי להירדם רק מהמחשבה הזאת. יש עבר במשפחה של סכיזופרניה קלה של דוד שלי, שחי על תרופות ומתפקד.. איכשהו.. מה את חושבת על זה והאם יש טיפול תרופתי יעיל? יש לי מחשבות אובדניות כאשר אני חושב על זה שאני לא אהיה מה שמצפים ממני להיות (בעל משפחה ועבודה) ויש לי גם מחשבות אובדניות כאשר אני מכניס את עצמי בכוח לתרחישים בהם אני נמצא במציאות שאני מחזיק מקצוע ועובד. לפעמים אני יכול להרגיש שאני משתגע כאשר המחשבות האלו לא מרפות. בנוסף, יש לי מחשבות מפחידות על תמונות מסרטי אימה כאשר אני מהלך בחושך, אני מפחד ממחשבות אכזריות של עצמי. יש לי גם גוננות-יתר על ההורים.. כתבתי את הכל כי חשבתי שאולי הכל קשור, יתכן שאני סובל ממחלת נפש כלשהי או בעל אישיות אסוציאלית (יש בי צד שמסרב ללכת לטיפול)? אולי תוכלי לתת קצת שלוות נפש?.. ערן

ערן היקר, התסמינים שתיארת אינם בהכרח קשורים לסכיזופרניה או למחלת נפש אחרת, אבל הם בהחלט מעידים על כך שאתה אדם מורכב ומוטרד. אתה מתאר קונפליקטים ברמה הבין-אישית (אתה מול אנשים אחרים - אנשים שאינך רוצה לפתח עמם דיאלוג, הוריך שמגוננים), בדימוי העצמי (אכזבה מעצמך, פחד משיגעון ומאי-תפקוד) וכן חרדות מציקות. בעיני, זה יהיה רעיון מצויין לפנות לטיפול ולברר את הנושאים האלה לעומק. טיפול בהחלט יכול להוביל לשלוות נפש... בברכה, אורנה ראובן-מגריל

אני מאוד רחוקה מלהיות דתיה,מסורתית וכו'. אני לא צמה. אין לי שום טענה כלפי גולשים ששואלים שאלות בכיפור אבל האם מנהלת פורום לא יכולה להתאפק עוד קצת עם התשובה ? ולו רק כדי לכבד את מי שכן שומר על היום הזה ?.