מנהלי פורום יקרים!

איך הייתם מגדירים מישהי החיה חלק נכבד מזמנה בפינטוז על מקומות רחוקים? מישהי שלא מסוגלת להתמודד עם רגשות ברמה הבסיסית ביותר? לא מביעה אף לא רגש אחד אמיתי מהנשמה? מישהי שמרגישה שהנשמה שלה כלואה! לא בצורה ניירוטית (מידי).. האם אני משתגעת? אני גם אוסיף ואומר שאני חווה שינויים במצבי רוח קיצוניים (לא מגיעה לתחושות של High, וגם לא דיכאון עמוק, הכל מאופק ונשלט). אז במקביל לזה שאני נכנסת יותר ויותר לקריאה והתעסקות בקבלה, אסטרולוגיה, יהדות וממשיכה להרגיש תחושת ריקנותמתסכלת שלא מניחה לי, אני אשמח לשמוע אם לדעתכם אני צריכה טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, הורמונים, What ever. מיכל

שלום מיכל, אני חושבת שטיפול פסיכולוגי יהיה מקום מצויין להתחיל ממנו. אני אמנם "משוחדת" (כפסיכולוגית), אבל באמת מאמינה שזה מרחב מתאים לברר לעצמנו את הכאבים והתהיות, ולשאול אנא פנינו... בברכה, אורנה ראובן-מגריל