יש לי יומולדת

אניבת 26 ובשנים האחרונות יש לי דיכאון יומולדת. בערך שבועיים לפני המועד אני מתחילה להתכנס בעצמי, להתבודד, להתעצבן מכל דבר, אין חשק וכח לכלום. אנימתחילה לחשוב על כל הדבריםש רציתי לעשות בשנה שעברה ולא הצלחתי כמו שציפיתי או לא הגעתי אליהם. ברך חודש אחרי היומולדת אני מצליחה להחזיר לעצמי איזשהו מצב רוח סביר ולהתעלם מהפיספוסים של חיי. מה אפשר לעשות עם זה?

היי, יש לי רשימת דברים להציע. א. את צריכה ממש לשמוח כי את מרגישה רע אבל את יודעת בדיוק למה כך שרמת התסכול יכולה להיות גבוהה יותר ולכן יש בכך משהו מנחם, במודעות. ב. אם את מרגישה שיש דברים שרצית לעשות ולא הספקת - אז הפעם לכבוד היומולדת הנוכחי הכיני לעצמך רשימה - עם דברים גדולים וקטנים שאת צריכה לעשות ושימי אותה היכנשהו בחדר. אולי בדלת הפנימית של הארון בגדים או משהו כזה, אולי בביפנוכו של היומן. ואז כל פעם שביצעת משהו קטן או גדול תעשי עליו וי. כך תוך שנה תוכלי לראות שלא באמת לא הספקת כלום, ובנוסף תמיד תהיה לך תזכורת לדברים האלו שנראים לך חשובים. ג. את יכולה בכדי להפוך את הרגשת הנאחס מהיומולדת לתכנן לך יום ממש מרגש. את יכולה לקחת חופש מהעבודה, ללכת לקבל מסאז' עם חברה טובה, ללכת לאכול קינוחים באיזו מסעדה מעולה, לקנות בקבוק יין ולפתוח אותו עם מישהו נעים, ללכת לים - כל מיני. פשוט להפוך את זה ליום שאת מחכה לו ולא שאת מחכה שייגמר. ד. אולי זו יותר תחושה פנימית של פספוס, אולי את קשה עם עצמך, אולי יש לך ביקורת חזקה מידי על עתך - ולכן אולי כדאי להכין רשימה בדיוק הפוכה. במקום לראות כל מה שפיספסת נסי להכין רשימה של מה כן עשית השנה. איזה אנשים מדהימים פגשת, כמה דברים טובים עשית, מה היה לך כיף נורא ועוד. אני בטוחה שזה יעשה לך להרגיש נעים ויעשה לך להתמקד קצת במים ולא באוויר שבכוס.. אני מאחלת לך המון שנים של אושר. ותחזרי לדווח על חגיגות יום ההולדת..

מתוסכלת יקרה, אשתף אותך במשהו אישי - גם אצלי, יום כיפור ויום ההולדת הם שני ימי חשבון הנפש. למזלי הם אינם כה רחוקים (ואני מבינה שגם אצלך...). העצות של דייזי נשמעות לא רע בכלל, ואולי גם אני אאמץ חלק מהן. אני יכולה להבטיחך נאמנה שדיכאון יומולדת של שנות ה-20 הוא אין ואפס לעומת זה של שנות ה-40. גם זאת נחמה, לא? :-) מזל טוב, שנה טובה, וגמר חתימה טובה (אם כבר הזכרנו את יום כיפור) ליאת