התאהבות במטפל (הודעה שנכתבה בעקבות "בטיפול")
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בסדרה "בטיפול" גילה (מדריכת הפסיכולוג) אומרת לראובן (המטפל) בפגישתם, שאסור לו להתפתות וליצור קשר מיני עם המטופלת שלו שמאוהבת בו, כי ברגע שיעשה זאת היא תעזוב בבוז. האם יש הגיון בדבריה? כלומר האם זה אומר שאם המטפל שלי ינצל את אהבתי אליו ארגיש כלפיו בוז? מן הסתם- לי זה נראה מופרך. זאת הרי הפנטזיה שלי. ואין סיבה שאתרחק ממנו ברגע שזה יקרה. שתיהיה שנה טובה לכולנו.
זה טרמינולוגיה בסיסית של פסיכולוגיה כשהמטופלת מתאהבת בראובן היא משחזרת איזו חוויה מהעבר בחדר הטיפולים. הפנטזיה הגלויה היא להיות איתו , אבל הפנטזיה הסמויה היא להתאהב בו אבל שהוא בתגובה יעשה את הדבר הנכון ולא ינצל את חולשתה. כדי לפתור את הקונפליקט שהוביל להתאהבות הזו צריך לחוות מחדש את החוויה המכאיבה בסביבה הטיפולית המוגנת בה לא יהיה לעולם ניצול. ברגע שראובן יתמסר לה, היא תרגיש שהוא כמו כל שאר הגברים בחיים שלה - מנצלים אותה , והפעם זה לא סתם גבר, זה אולי הבן אדם היחיד שיכול לעזור לה לפתח מערכת יסים בריאה עם גבר ולהיפתר מהתסביך הזה.
על איזו חוויה מכאיבה כולם מדברים? כמעט כל המטופלות מתאהבות במטפל!!! האם בהכרח עברה חוויה מכאיבה בעברה? האם בהכרח אביה ניצל אותה??? הוא פשוט נראה לה מושלם בגלל שהוא לא נחשף בפגישה הטיפולית ובגלל זה מתאהבת בו. "קונפליקט שהוביל להתאהבות הזו צריך לחוות מחדש את החוויה המכאיבה"
בנות יקרות, חוויית ההתאהבות במטפל/ת היא אכן תופעה מוכרת מימיו הראשונים של הטיפול הפסיכולוגי, ואינה מפסיקה להפתיע, לרגש ולטלטל עד ימינו... ההנחה הקלאסית היא שמדובר בהעברה של תחושות השייכות לזמן ולמקום אחר (קרוב לוודאי לקשרים הראשוניים) אל המרחב הטיפולי. לכן אגב, חשוב על-פי התיאוריה הפסיכואנליטית לשמור על המרחב הטיפולי ניטרלי, כדי שהמטופל יוכל להשליך תחושות אלה ואחרות על דמות המטפל "ללא הפרעה" של דמותו האמיתית... אני יודעת שרעיון ההעברה נוטה "להרגיז" מטופלים שיודעים עד כמה אהבתם היא חיה ואמיתית, ובעיני חשוב לזכור שמצב זה הוא הזדמנות מצויינת להתבונן ביחד בדפוסים של אהבה וקשר (שבאמת מופיעים לא רק בהקשר להתאהבות הספציפית הזו...). אחת הסיבות לכך שאפשר לנצל את ההזדמנות להתבוננות, למידה וצמיחה אישית, היא שההתאהבות לא יכולה להפוך לקשר זוגי ממשי בטיפול פסיכולוגי תקין - והכלל הזה שומר על כולנו ומאפשר לנו מרחב התבוננות חשוב. אני מקווה שזה עוזר להבין, ומאחלת לכן המשך צפייה מהנה, אורנה ראובן-מגריל
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
