פרשת דרכים...

אז ככה אני בן 23 ואני אובד עצות בהקשר לטיפול הפסיכולוגי שאני עובר.יש לציין שכבר עברתי טיפול פסיכולוגי (שניהם התנהגותיים ושיחות ..) בצעירותי ע"י אחרת. בכל מקרה הפסיכולוג הזה אכן חיזק אותי במשבר מסוים שהיה לי ,אך אני חש אני לא מתקדם בחיי היום יום מבחינת נושאים רבים: 1רור המיניות , שליליות יתר שלי,עצב על מחלה של אימי ועוד ...הפסיכולוג אומר שאני מאוד נוקשה ברמות מטורפות ,שאני אדם של שחור ולבן ..הקטע המעצבן הוא שאני מסכים והוא מוכיח לי את אמיתות הדברים אך אין שום פעולה שננקטת לשנות את הדברים(אני מדבר כאן על השליליות ופסימיות יתר)...כל פעם ,לא רק שהוא גם שוכח על מה שדיברנו פעם שעברה שזה בכלל משגע אותי (ואני מחליק את זה ומזכיר לו..) ,אנחנו מדברים על הבעיות אבל אין פתרון קונקרטי בפועל.דיברתי איתו על זה והוא אומר שזה לוקח זמן(יש לו שיטה ליעני שינוי המחשבה:הוא קורא לזה :רציונליות,מחשבה אלטרנטיבית ,ועוד כמה שלבים ששכחתי) ...-אני בטיפול ON OFF משהו כמו שנתיים... הקטע הוא שאני לא מפסיק כי אין לי כח לספר לפסיכולוג חדש את כל הסיפור שלי ורק על זה אני "אבזבז" כמה פגישות...מה גם שאמא שלי גם טופלה אצלו והוא מכיר את ענייני לעומק... האם לעבור לאחר? האם בכלל לנטוש את הפסיכולוגיה? מה זה נמאס לי...אני חש כאלו זה בזבוז כסף כבר ....מה לעשות???????????(אגב הוא מגדיר אותי כהיסטריוני)

שלום אדיר, זה מסובך להגיד משהו על טיפול של אדם אחר (בערך כמו שקשה לדעת באמצעות התבוננות מבחוץ, מה בדיוק קורה בתוך מערכת יחסים זוגית...). לכן אין באפשרותי לייעץ לך באופן מעשי האם להחליף מטפל (ואני מקווה שבכל מקרה לא תנטוש את הפסיכולוגיה...). מה שכן עולה מאוד בבירור הוא שתחושות האכזבה והייאוש שלך צריכות לקבל ביטוי בתוך הטיפול. ההרגשה שאינך מתקדם מספיק, והעובדה שאתה מתוסכל כאשר המטפל אינו זוכר את דבריך וכד' הן חלק מהעבודה הטיפולית, ואפילו חלק חשוב. אז אל "תחליק" דברים אלא תפתח אותם, ותנסה לשים לב האם דברים מסוימים שאתה מרגיש מזכירים לך תחושות ששייכות לזמן או מקום אחר בחייך. זו יכולה להיות הזדמנות משמעותית ללמוד משהו מעניין. בברכה, אורנה ראובן-מגריל .