האם הורים שהילד שלהם חווה פגיעה על רקע מיני

האם להורים שהבן או הבת שלהם חוו תקיפה מינית, יכולה להיות בעצמם פגיעה? כמו למשל ירידה בחשק המיני? או אי יכולת להנות מיחסי מין? בגלל הידיעה שלבת שלהם ניגרמה פגיעה על הרקע הזה? האם ידוע משהו בספרות במקצועית? האם ההורים עצמם נעשים זקוקים לטיפול, למרות שלכאורה הפגיעה לא בגופם שלהם?

גלי שלום, אחת התחושות והשאלות הנוקבות אצל הורים הינה : "האם הגנתי מספיק על הילד שלי?" או "האם הייתי שם מספיק בשבילו כאשר היה זקוק לי?". זו גם אחת מתחושות האשם הנפוצות בה נפגשים בקליניקה עם הורה. אז בודאי הורה לילד שחווה תקיפה מינית חווים תחושות רבות: כאב נפשי שלהם שילדם נפגע. הזדהות עם תחושות הילד שנפגע. אשם שלא הגנו עליו. כל אלו יכולים להוביל לירידה זמנית בחשק המיני וביכולת להנות מיחסי מין ואף לתחושות דיכאון כחלק מתחושת אשמה. ההזדקקות לטיפול הינה פונקציה של מה הרגש המרכזי השולט: אם אכן ישנה חוויה של ירידה במצב הנפשי ובתפקוד, אזי בהחלט יש מקום לטיפול. יתכן גם שיהיה "סתם" רצון לחלוק עם איש מקצוע את התחושות והמחשבות ורצון להתייעץ לגבי תחושות אלו. או אז ישנה אפשרות לפנות להתערבות קיצרת מועד או ליעוץ. בברכה, גדעון