מתוסכלת

שלום אני אמא לילד בן שלוש וארבעה חודשים אני לא מצליחה להצביע על דבר מיוחד שקרה לנו חוץ ממעבר לגן חדש (גן עיריה) שמשפיע בצורה כל כך נוראית על הילד הוא פשוט מתנהג בצורה בלתי נסבלת כל דבר הוא עושה בכוונה אי אפשר לדבר איתו משתולל מרביץ יורק ועל יד חברים או ילדי המשפחה (בני דודים וכו') בכלל הוא נעשה היפר אקטיבי אני מרגישה שאני ממש יוצאת מדעתי הוא הורס לי שמחות ואני פשוט צועקת מה אפשר לעשות?????? אני פשוט לא מצליחה להרגע אולי גם אני מגזימה בתגובה אבל פשוט יום אחרי יום זה בלתי נסבל יש לציין שפעם הוא לא היה ככה זה רק בתקופה האחרונה. אודה על תשובתכם.

שלום לך, אמא מתוסכלת התיאור שלך באמת נשמע דרמטי. האם כל התופעות שציינת הופיעו אכן רק בחודש האחרון? אם לפני כן ילדך היה רגוע, נינוח ולא אלים, סביר להניח שמדובר בתגובה למצב החדש. חשוב לברר האם הוא מתנהג ככה גם בגן, או רק במחיצתך (כחלק מהתנהגות 'מחרבת שמחות' המכוונת כלפייך). האם יש אח או אחות צעירים? האם את נעדרת הרבה מן הבית בגלל עבודה? אם מדובר בהתנהגות שקשורה בגן, חשוב מאד לברר מה קורה שם. אולי יש בגן קבוצת בנים פרועה שעוד לא נכנסה לתלם? אולי הוא מחקה התנהגויות שרואה שם? אולי קשה לו מאד במסגרת החדשה וככה הוא פורק את הזעם והתסכול? חשוב לזכור שעם כל הכבוד לגן-עירייה, עדיין מדובר בילד מאד צעיר, שנאלץ להתמודד עם מסגרת חדשה מרובת משתתפים, עם חוקים והגבלות שאינם מוכרים מקודם, ותובעים לא מעט כוחות התמודדות. ובינתיים, נסי להתאזר בסבלנות, להעניק הרבה תמיכה ואהבה, יחד עם גבולות ברורים וחד משמעיים. אם הוא מתנהג באופן שמבייש אותך או פוגע בך או באחרים, קומי ועשי מעשה: קחי אותו הביתה ללא הסברים מיותרים, או הרחיקי אותו באופן תקיף (לא תוקפני ! יש הבדל !)מהסיטואציה. במקרה של השתוללות או יריקות, אני מציעה להחזיק אותו חזק בזרועותייך, (ללא הטפות מוסר או נזיפות), ולהמתין עד שיירגע. חשוב לזכור שמדובר רק בילד קטן. כאשר אנחנו עוצרים אותו בתקיפות ובעקביות, הוא לומד שיש על מי לסמוך. שיש מי ששומר עליו ומונע ממנו לפגוע בעצמו, בסביבתו, או באנשים שהוא אוהב. לפעמים ילדים מותחים את הגבול רק כדי שמישהו כבר יעצור אותם. במידה ותרצי הכוונה יותר ספציפית, את מוזמנת להתקשר ביום ראשון או רביעי ל"קו להורה" באוניברסיטת ת"א, לטל: 03-6406888 בין תשע לשלוש, שם תוכלי לקבל עזרה או עצה מאנשי מקצוע מנוסים. ועד אז, שנה טובה והתאקלמות מהירה ליאת

ליאת אני מאוד מודה לך על התייחסותך והעצות הנפלאות יש משהו מאוד מרגיע בלקרוא את תגובותייך שוב תודה. לשאלותייך אין לבני אחים בנתיים (בדרך (-: ) ובני לא יודע עדיין כי זה בתחילת הדרך ואני לא נעדרת הרבה שעות מהבית מאוד משתדלת לעשות איתו פעילות ולהפגש עם חברים כמעט כל אחה"צ. אני חייבת לספר לך עוד משהו באותו ערב אחותי באה לישון אצלי כי בעלי היה בטיול (מה שקורה לעיתים נדירות) בדרך היא הציעה ללכת לחברים שיש להם גם ילדים ואני סרבתי וסיפרתי לה למה ומה קרה (זה קרה בזמן נהיגה) והיא הסתובבה לשאול אותו למה הוא מתנהג ככה וראתה אותו מתמוגג בזמן שאני מספרת לה על מעלליו מה דעתך????