בעיה עם ילד בן 4

יש לי ילד בן 4 ויש לי איתו בעיה. בזמן האחרון הוא סיגל לעצמו טון דיבור תינוקי, והתנהגות תינוקית!!! זה נשמע נורא. הוא ילד מאוד חכם ובוגר. הוא לא מתנהג כך כל הזמן , אבל זה הולך ונהיה לעתים יותר קרובות. יש לו אחות בת 3 והוא מאוד מקנא בה. האם זאת יכולה להיות הסיבה? איך מטפלים בזה? איך עלינו להתנהג במצבים כאלה? האם תריך לקחת אותו ליעוץ? או שאנחנו בעצמנו צריכים ללכת ליעוץ? תודה.

יונית יקרה, ילדך בן הארבע הוא ככל הנראה נבון דיו כדי להבין שתינוקות זוכים איכשהו לתשומת לב רבה יותר. לא ברור אם הוא למד זאת אצלכם בבית, בהקשר של אחותו הקטנה, או אולי אצל סבא וסבתא המתייחסים אחרת לנכדים היותר צעירים. בכל מקרה, את מספרת שהוא מאד מקנא באחות הקטנה, ואפשר לראות קשר הגיוני בין הקנאה להתנהגות המתיילדת. את מתארת אותו כחכם ובוגר, אבל הוא עצמו היה מוותר בשמחה על הסטטוס הזה, ובוחר להיות "התינוק של אמא". ולכן, לא הייתי מציעה להעיר לו ובטח שלא ללעוג או לכעוס על ההתנהגות הזו. במקום זאת, להרעיף הרבה תשומת לב ואהבה ללא קשר להתנהגותו, לשבח התנהגויות רצויות, ולהימנע מלהשתמש במונחים של בוגר/תינוק. אל תגיבי באופן מיוחד לדיבור התינוקי, ונסי לשמור על ענייניות ורוח טובה. כמו שיכולים להעיד לא מעט הורים מנוסים - התופעה תחלוף מעצמה. בברכה ליאת