לעזוב את הטיפול כן או לא

ליאת שלום. יש לי שאלה שאני מתלבטת בה הרבה, אני בטיפול פסיכו' כשנה וחצי. כל הזמן אני שומעת מסביב על חברותיי שמדברות כמה הטיפול עוזר להן. אני לא מרגישה שהוא מקדם או עוזר לי , כמו שאני מרגישה צורך ורצון לראות אותה, להיות איתה באותו החדר בו בזמן אני מפחדת נורא ממנה. זה משהו שאני מרגישה ולא יכולה לעזוב אותה. אני בקושי מתבטא , אני מתכוונת שאני לא מצליחה להביא את עצמי ומאד מאד קשה. בזמן האחרון חל יותר שיפור בפתיחות שלי כלפיה, אבל שוב, בתכלס אין שיפור, אני כל היום מתעסקת בה, חושבת על חייה, ובכל זאת לא עוזבת אותה. אני לא מבינה למה אני לא עוזבת אותה למרות שהיא לא עוזרת לי. מה את אומרת, אולי כדאי לעזוב, בסה"כ זה לשלם הרבה מאד כסף בכדי רק לראות אותה ולספוג אותה. מצד שני גם מזה אני מפחדת, מלא לראות אותה בכלל. ואני כל כך מרגישה מבויישת שאני בכלל לא מתקדמת , בכלל המון זמן לא הבנתי בכלל מה צריך לדבר ועל מה ואיך זה הולך הטיפול, וכבר שנה וחצי עברה. היא אמרה שאיתי זה יותר לאט אבל לא הוסיפה מעבר לזה. מה את אומרת

נראה שיש משהו קצת מעבר לקשר הרשמי שיש לך ולפסיכולוגית שלך כמטופלת-מטפלת, ולמרות שאת לא מרגישה שהטיפול עצמו עוזר לך את בכל זאת ממשיכה ללכת אליה. את לא עוזבת אותה כי נקשרת אליה, היא בחיים שלך כבר שנה וחצי. וזה פחות או יותר אותו דבר כמו לעזוב חברה טובה עם לב טוב. אם היא הייתה עוזבת אותך? או בדימוי טיפה אחר אבל עם אותו עיקרון, אם חבר שלך היה עוזב אותך? לשניהם נקשרת, משניהם תפגעי. זה בלתי נמנע. אבל אם תאזרי אומץ ותחליטי שהקשר הזה הוא לא בשבילך למרות הכל, ואת תעשי את הצעד של הפרידה, ובהתחלה זה קצת יכאב, ויהיו געגועים. אבל זה יעבור. עוד בעתיד תצחקי על זה. לילה נפלא.

ערב טוב, את מצליחה להעביר היטב את תחושת התקיעות והיאוש שלך, אבל לפני שאת חושבת על עזיבת הטיפול, כדאי להביא בחשבון את העובדה שהיחסים בטיפול משקפים פעמים רבות דפוסי אינטראקציה בינאישית מן החיים שמחוץ לחדר. את מדברת על תחושות של פחד מצד אחד, אך גם תלות ועיסוק בלתי פוסק בה (מה שמעיד על תפקיד משמעותי שהיא ממלאה בחייך). הדרך בה את מתמודדת עם האמביוולנטיות הזו - לפחות כרגע - היא קפיאה משתקת וחוסר יכולת להיחלץ. לעזוב את הטיפול זו אופציה אחת (בריחה?) ולנסות להבין יחד איתה מה קורה לך זאת דרך שניה. הדרך השניה, עשויה להוות פריצת דרך חשובה, גם כשבירת דפוס וגם כמנוף ליצירת שינוי. אני מציעה לך להקדיש לכך מחשבה לפני שאת פועלת. בהצלחה רבה ליאת

הוא הרבה יותר נפוץ ממה שאת מדמיינת והוא במקרים רבים מעיד על כך שלקשר הזה יש עוצמה ויכולת להגיע עמוק ואולי גם לאפשר שינוי עמוק. אני לא יודעת למה פנית לטיפול, אבל לדעתי התלות שנוצרת במהלך הטיפול היא תופעה מאד מאד שכיחה, ואני חושבת שהדבר הכי טוב הוא לדבר עם המטפלת על כך. אני חושבת שחלילה לך מ"לרדת על עצמך", יש טיפולים שבהם במהלך תקופה לא קצרה המטפל/ת הופכים לדמות מאד משמעותית בחיים, אבל אחר כך זה עובר, במיוחד אם לא מנסים להלחם בזה. החשיפה בטיפול, בקשר כל כך אינטימי גם היא לפעמים מאד לא פשוטה, ואני חושבת שכנראה שהמטפלת שלך יודעת מה שהיא אומרת - שאולי הקצב שלכן הוא כזה שלא משיגים שיפור מהיר. אגב, חשוב בכל זאת לבדוק למה פנית לטיפול ומה את בכל זאת רוצה להשיג, ולדבר איתה על זה.