בעיות רגשיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/09/2005 | 18:31 | מאת: נעמה

הבן שלי בן 6 סובל מבעיות רגשיות , לא מוכן להרישם לחוגים, לא מוכן להכינס לכול מיני דברים שמצריכים קצתמאמץ חברתי, איך אני יכולה לעזור לו לפני כיתה אלף, השארתי אותו שנה שנייה בגן בגלל זה.

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2005 | 10:48 | מאת: ליאת מנדלבאום

נעמה יקרה, לא לגמרי ברור לי מדוע השארת את בנך שנה נוספת בגן, כי התנגדות לחוגים אינה בהכרח מעידה על בעיה התפתחותית. חשוב לי לציין - בעיקר לטובת ההורים האחרים - שהישארות שנה נוספת בגן חייבת להיות מוצדקת, ואין בה - כשלעצמה - כדי לפתור בעיה אם קיימת כזו. אם החלטתם להשאיר את הילד שנה נוספת, חשוב מאד לטפל במהלך השנה בבעיות שבגללן לא עלה לכיתה א'. מבחינה רגשית, ילד בשל לביה"ס חייב להיות מסוגל לרמה של מודעות עצמית (יודע מה שם משפחתו, איפה הוא גר, וכו') מודעות לתוצאות מעשיו, מצפים שתהיה לו מידה של צורך הישג, סקרנות ועניין בסביבה, יכולת לעמוד בתסכולים (בעיקר לשאת כישלון או הפסד) ולדחות סיפוק, צריך מידה נכבדת של עצמאות (אוכל, מתלבש ומתפשט לבד, שורך נעליים ומכפתר לבד), מידה של ביטחון עצמי ויכולת להיפרד לכמה שעות מההורים. המון פעמים הבית מעודד ילד להישאר תינוק אפילו לא במתכוון. חשוב לאפשר לו להתנסות בפעולות עצמאיות גם אם "אנחנו עושים את זה בצ'יק צ'ק". אם נעשה במקומו דברים מיותרים, הישארות שנה נוספת בגן לא תפתור את הבעיה ! חשוב לעודד סקרנות טבעית, ולענות בסבלנות על שאלות. כדאי לעודד יוזמה - למשל "כל הכבוד על הרעיון" או "איזה שאלות מעניינות יש לך". חשוב לעזור בהתמודדות עם אכזבה ותסכול, ולעודד לנסות שוב. "באמת חבל שלא הצליח לך הציור הזה, אולי תנסה שוב?". מומלץ מאד לנסות ליצור מצבים בהם הסיפוק מגיע בהשהייה מסויימת, ולא תכף ומיד. "חכה שאסיים לתלות כביסה, ואז נשחק" או "חבל שהחנות סגורה, ננסה מחר לבוא שוב". התמודדות עם משימות של גדולים חשובה ביותר: עריכת השולחן, טאטוא בחצר, השגחה על התינוק לזמן קצר. "אנחנו סומכים עליך". מבחינה חברתית, כבר בגן הילד אמור להיות מסוגל לשחק עם כמה ילדים במשחקי דמיון ומשחקים עם חוקים. חשוב שידע לשתף פעולה עם אחרים. מה זה אומר? לחכות בתור, ליזום, לוותר, להתחשב באחרים, לתת ולקבל, להתחלק ולעבוד בצוות. חשוב שיצליח ללכת אחה"צ לחבר ולהישאר שם בלי ההורים. שיידע לבקש עזרה ממבוגר במידת הצורך, וכן לכבד מרות בלי להיעלב או להתעצבן. בביה"ס מצפה לילד התמודדות חברתית משמעותית, שתשפיע במידה רבה על הדימוי העצמי שלו. ילד מוטרד חברתית אינו פנוי ללמידה. חשוב, לכן, לעודד יצירת קשרים חברתיים ולשמור עליהם. במקרים של מריבה או משבר, חשוב לנסות לעזור לו להבין מה קרה, ולחפש יחד פתרונות אפשריים ליישוב הסכסוך או למניעת ריב נוסף. לא לפתור את הבעיות במקום הילדים. כשרואים שלילד מאד מאד קשה לחכות בתור או לשמור על חוקי המשחק, סביר להניח שעדיין אינו בשל מבחינה חברתית. לא לגעור או להעליב, כדי לא ליצור אשמה. מוטב להמשיך ולנסות לתרגל את הילד בעתיד. מקווה שקיבלת רעיונות, ומאחלת שנת לימודים פורייה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית