אייך מתמודדים עם הפלה

לפני שנתיים יצאתי עם בחור שהייתי אמורה להתחתן איתו אבל הוא היכה אותי ופירקנו את החבילה שבוע אח"כ גילינו שאננו בהריון כבר חודש וחצי. לא רציתי שלילדה שלי יהיה אבא מכה, ובניגוד לכל מה שאני מאמינה בו ביצעתי הפלה מלאכותית. לקח לי המון זמן להתגבר על המעשה שלי, עד היום יש לי התקפי בכי, אני מדברת אליה, אני מתנצלת בפניה ואפילו נתתי לה שם. היום אני שוב בסיטואציה די דומה, יצאתי עם בחור ואני בהריון. לא יודעת מה לעשות, אני בספק רב אם אני אצליח להתמודד עם דבר כזה שוב. בפעם הקודמת הייתי בטיפול, לקחתי ואבן ופרוזק. כבר חשבתי על כל מיני מעשים קיצוניים שיכולים להיות פיתרון מושלם לכאביי ולילד הזה. מה לעשות אייך אני יכולה לקבל את הכלים להתמודד עם זה מבלי לאבד את עצמי בתוך התופת הזו שאני מקיימת לעצמי. ורק לפרוטוקול, ההריונות הללו אינם מתוך טיפשות, הם קרו בעודי מגינה על עצמי עם גלולות נגד הריון. הקניקולוג שלי לא יודע כבר מה לומר לי.

אני שומעת הרבה מאד כאב סביב הרצון שלך להיות אמא אך עם זוגיות שכנראה לא מתאימה. מצד אחד, חבר מכה, מצד שני הריון. די ברור לי למה ביצעת הפלה ולמה חסכת מעצמך קשר קשה וסביר להניח שחסכת זאת לעובר אם היה נולד. אך הכאב על הילד שלא נולד הוא עדין כאב, קשה ועמוק. הריון מביא ללידת תינוק, כך כשאת ביצעת הפלה, את למעשה מרגישה כאילו לא נתת לו חיים, לא נתת לו שם, אבל את בכל זאת ממשיכה לדבר איתו ולנהל איתו משא ומתן של נקיפות מצפון, התנצלויות על מעשייך. ועכשיו את שוב באותה הנקודה: הריון שבא מתוך קשר, שהוא לא ברור מה היה הסיפור שם, מתוך מה שכתבת. זה מאד קשה לתת שם , ולהתייחס למי שבעצם לא נולד, את מחמירה את התייחסותך בכך ומגדילה את נקיפות המצפון של סביב הנושא ונמצאת בתוך מעגל של האשמה עצמית וכאב גדול. הריון הוא אחד הדברים בו ניתן לנו , כנשים, כוח של אלוהים, להחליט אם להביא את הילד או לא להביאו לעולם. וכל החלטה היא נכונה, לאותו זמן נתון. ועכשיו את כאילו משחזרת שוב את ה"תופת"- מילה מאד קשה, שאת עוברת. אולי את רוצה להשאיר את הילד ולהולידו? מאד היה קשה לך בעבר סביב אותה הסיטואציה, ואת חוששת מזה שוב... אני חושבת שאולי לא סתם נכנסת להריון שוב, אולי הפעם לא כדאי להפיל? אולי את לא רוצה בכלל להפיל? מנגד לא קל גם לגדל לבד... אולי יהיה נכון לחזור שוב לטיפול לפני שאת מבצעת החלטה כל שהיא ואז זה ילווה את התהליך הקשה שאת עוברת, לא תיהיה לבד וגם כל החלטה שתקבלי תיהיה מלווה בתמיכה , מה דעתך?

venus שלום, את מתארת סיטואציה מורכבת: ארוע טראומתי של הפלה ושאלה מה את עושה עם ההריון הנוכחי. במצבים כאלו קל ליפול להאשמות עצמיות, לדכדוך ולתחושה הכואבת כל כך של " למה זה קורה לי שוב?". אני מעודד אותך לפנות לטיפול ולעבור את התקופה הזו מלווה ע"י אשת מקצוע. במצב כזה עדיף לחשוב בשניים ולא לבד, על מה עושים ואיך מתמודדים. חזקי ואמצי, גדעון