הפרעת חרדה

לפסיכולוגית שלום לפני 4 שנים חוויתי התקף חרדה ברחוב, חולשה, סחרחורת ופחד נוראי שהנה אני עומדת להתעלף. מאז התחלתי לפחד לצאת שמא יקרה לי שוב אבל אף פעם לא וויתרתי ולא נכנעתי, יצאתי עם כל התקפי החרדה לרחוב וכל הפחדים.היו לי הרבה עליות וירידות, היו פעמים שחשבתי שהנה עבר אבל אחרי כמה זמן זה פשוט חזר. כך שהבנתי שכנראה מדובר במשהו כרוני שאין לי ברירה אלא לחיות איתו וזה מה שאני עושה. ניסיתי להיעזר בפסיכולוג אבל מהר מאוד נגמר לי הכסף. פסיכולוג דרך קופ"ח - לא היה אותו הדבר, רפואה משלימה-עזר רק באותו יום של הטיפול ולמחרת. ופסיכאטריה - לא בא בחשבון. החרדה התפשטה גם לחרדה חברתית. איבדתי את הביטחון העצמי וכיום שאני מדברת עם אנשים (ובמשך היום יוצא לי להיפגש עם הרבה אנשים), אני מדברת, אבל משהו דפוק, הדבר היחיד שחודר למחשבה זה "אם יגיע התקף או לא?", המחשבה פשוט מפריעה לי להאריך בשיחה, אני לא זורמת ולא טבעית. מאוד עצורה. הסביבה לא כל כך מרגישה מה עובר עליי, כי אני מתפקדת בתור אמא, בעבודה, בלימודים אבל.... רק אני יודעת שמשהו לא בסדר. לפעמים אני חושבת לחזור לטיפול פסיכולוגי אבל הפסיכולוג יכוון אותי לחשיפות, שזה מה שאני עושה בכל מקרה כי אני ממשיכה בחיים למרות הכל (אם אפשר לקרוא לזה חיים). ואני שואלת, איך יוצאים מזה??? ולמה למרות שאני חיה עם זה ומקבלת את זה, הדבר לא רוצה לעזוב? מיטל

מיטל יקרה, לפני הכל, אני מתפעלת מהנחישות שלך לא להיכנע לחרדה, ולהמשיך בחייך למרות הקושי. בהחלט יתכן שהחשיפות החוזרות שלך להתקפים, מבלי להימנע ומבלי להיכנע, יביאו בסופו של דבר להקלה. אבל למה לסבול כל כך הרבה זמן? את כותבת שפסיכיאטריה לא באה בחשבון, ולא כל כך ברור לי מה מקור ההתנגדות הזו. אני מאד מציעה לך לשמוע מה יש לפסיכיאטר להציע לך, ורק אז להחליט. בשיחה עמו, תוכלי לשאול את כל השאלות שמטרידות אותך, ולקבל תשובות ענייניות. אחרי הכל, איש לא יכריח אותך לבלוע בכוח כלום. זו בחירה. אני ממליצה לך מאד לשקול שוב את השילוב של טיפול תרופתי והתנהגותי, שנמצא יעיל מאד לסוג כזה של מצוקה. וזכרי, טיפול עצמי, טוב ככל שיהיה, אינו יכול להחליף טיפול מקצועי ומבוקר. בהצלחה ליאת

ליאת שלום במידה ואני אחליט לגשת לטיפול, האם טיפול פסיכולוגי בלבד יכול להיות יעיל, או שאני במצב שמחייב טיפול תרופתי? מיטל