סוגיה בקשר לטיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/09/2005 | 08:13 | מאת: מיטל

לקוראי הפורום שלום!! אני פניתי לפסיכולוגית שלי בזמנו , דווקא לאישה בגלל שחששתי שיהיה לי קשה עם גבר , בגלל הדמות הגברית אולי האבהית , שחששתי ממנה קצת משום שאני גדלתי ללא אבא בסביבתי וזה יצר אצלי הרבה משקעים עם השנים , ויחסים בינאישיים. אני כבר 4 חודשים לא בטיפול , ואני שוקלת לחזור לטיפול , כי אני צריכה מסגרת ויעוץ בגלל גבולות אדומים שחציתי. הסוגיה שלי היא עקשנית ואני לא יודעת מה להחליט ? הלבטים הם כאלה, אני יודעת שבסה"כ המטפלת הקודמת שלי , מכירה אותי טוב , ואני כאילו לא צריכה להתחיל מחדש שוב ( טופלתי אצלה שנה ) , מצד אחר באיזשוהי צורה לא נוצר איזה קשר אוהב איתה (מה שרציתי אולי שיקרה ) ואני מכבדת אותה , משתפת אותה , אבל אני מרגישה שכאילו חסר משהו.. יש בי הרגשה כאילו להתחיל משהו חדש עם מטפל חדש , אבל שוב אני חושבת שצריך לעבור את כל התהליך מחדש , ולספר לה כל מה שהייתי ומה קרה לי בשנה האחרונה . וזה גם מרתיע אותי באיזשהו מקום. והסוגיה האחרונה , אולי דווקא גבר ? אולי דווקא מהמקום שקשה לי להתמודד איתו בחיים , גברים , אבא שלי יכול לצמוח בטיפול כזה (עם כל הקושי שאני יודעת שיהיה עם זה ) משהו מועיל עבורי ? חברה ,עצות , עצות מנהלי הפורום מה דעתכם המקצועית בעניין ? רק טוב , מיטל

06/09/2005 | 19:39 | מאת: ליאת מנדלבאום

מיטל, אני מרגישה שהצורך שלך כרגע לחזור לטיפול נובע ממצוקה עכשווית "בוערת". במצב כזה, אולי עדיף באמת להישאר עם דמות מוכרת, שכבר הרוויחה את האמון שלך. יכול להיות שבעתיד, לאחר שתמצי את מה שהטיפול הנוכחי יכול לתת לך, אפשר יהיה לשקול פניה למטפל גבר. כרגע נראה לי נכון לא לחולל מהפכות מרחיקות לכת. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית