מה עושים?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/08/2005 | 23:42 | מאת: אפרת

היי ליאת, אתמול הייתי אצל המטפלת שלי. זאת הייתה הפגישה האחרונה החודש אז שילמתי לה וקיבלתי קבלה. זאת הקבלה הראשונה שקיבלתי. אני בטיפול פחות מחודש. ועל הקבלה רשומה הכתובת שלה בבית. וגיליתי שהיא ואני גרות באותו רחוב. זה קצת מלחיץ אותי. מאז שגיליתי את זה אני כל הזמן מסתכלת סביב לראות שהיא לא בסביבה. אני לא יודעת אם היא יודעת שאנחנו גרות באותו רחוב כי הגעתי אליה מהמלצה של פסיכולוגית שמכירה את אבא שלי. אז אני לא יודעת אם היא אמרה לה איפה אני גרה או לא. בכל מקרה אני לא יודעת מה לעשות. אני צריכה להגיד לה משהו או פשוט להתעלם? אני מרגישה כאילו כל הזמן מסתכלים עלי... אני יודעת שזה משוגע... הייתי מעדיפה שהיא תגור רחוק. תודה לעונים

23/08/2005 | 01:12 | מאת: עדי

אני בשוק עד כמה הדברים שכתבת נוגעים גם אליי. אני הלכתי בכוונה לפסיכולוגית שגרה רחוק ממני ולעיתים אני חוששת לפגוש אותה במקרה למרות המרחק הגדול. איך אני אגיב אם אני אראה אותה באיזה בית קפה לדוגמה, לא נעים. כמובן שתלוי איפה את גרה, כי יכול להיות שבאמת לא תפגשי אותה, כמובן תחשבי על הכימייה שלך איתה, כי אם את מרגישה טוב בפגישות איתה אז חבל לבטל את הפגישות.

23/08/2005 | 01:20 | מאת: ליאת מנדלבאום

אפרת יקרה, במדינה קטנה כמו שלנו, פעמים רבות האנונימיות של המטפל עבור מטופליו היא כמעט אוטופיה. אני מכירה פסיכולוגים שעובדים בקיבוצים או בישובים קטנים, וזה מטיל על שני הצדדים (מטפל ומטופל) אתגר לא פשוט. לטעמי, יש מקום לפתוח את הנושא מול המטפלת שלך, ולבחון מהן המשמעויות של ה"שכנות" הזו, שלכן. מה באמת הסיכוי שתיפגשו? בסופו של דבר, יש הבדל בין רח' אבן גבירול בת"א, שהוא מספיק ארוך כדי להכיל אתכן, לבין רחוב קטן במושבה קטנה. אם את מרגישה כבר עכשיו שהקרבה הגיאוגרפית עלולה לחבל בתהליך בניית האמון, חשוב לפתוח זאת כבר בשלב ראשוני זה, ולא לחכות. אני סומכת על הפסיכולוגית, שתוכל להרגיע אותך, ולמצוא יחד איתך את הפתרון שיבטיח לך מינימום הפרעות בתהליך הטיפולי. לילה טוב ליאת

23/08/2005 | 10:09 | מאת: אפרת

היי ליאת ועדי, אני גרה בעיר יחסית גדולה אבל האיזור שבו אני מתגוררת הוא מאוד שקט ולא מדובר על רחוב ארוך כמו אבן גבירול בת"א. ברחוב יש 40 ומשהו בתים והוא ישר כך שאם אני בחוץ אני יכולה לראות את רוב הבאים וההולכים. יש באיזור מכולת אחת, גן ילדים אחד וביה"ס אחד. כך שאני חושבת שהסיכוי שנפגש הוא די גדול. אני לא יודעת להגיד אם אני מרגישה שהקרבה הגיאוגרפית עלולה לחבל בתהליך בניית האמון (ולמה בעצם שזה יפגע? מה הסיבה?). אני פשוט מרגישה שצופים עלי כל הזמן. מה נעשה... נקבע שעות מסוימות בהן לכל אחת מותר ללכת למכולת...? :-) ואם אני אפגוש אותה, איך אני אמורה להתנהג? מותר להגיד שלום? ואם אני אהיה עם אנשים או למשל עם אמא שלי שאני ממש לא מעונינת שהיא תדע? האם זאת סיבה מספיק טובה לחפש מטפלת אחרת למרות שאני ממש מסתדרת איתה? חבל... ששנינו מאותו הכפר...

23/08/2005 | 14:55 | מאת: ניבה

אני דוקא מאאד מאד מקנא באלו שקרובים למקום המגורים של המטפלת. אני בפנטזיות שלי, פוגשת אותה בקניון, ברחוב, בים, בתאטרון ואיפה לא,,העיקר להכיר חלקים אחרים שלה שלא רואים בטיפול, לראות אותה בזמנים ומצביםאחרים. לראות אותה בן אדם. הלואי ויכלת "להציץ" לחיים שלה ולא להיות רק במקום של המטופל. היא כל כך יקרה בעיני ואני סקרנית לאופן ניהול חייה, ליחסיה כלפי ילדיה, זוגיות ומה לא ... אני מאד מקנא על הקרבה בינכן ניבה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית