התייעצות

שלום רב למומחים ולכולם, אני אשמח לשמוע מה דעתכם. אני מטופלת אצל פסיכולוגית קצת יותר משנה. שנה הבאה אני אמורה לסיים את התואר הראשון שלי... בשמחה גדולה. לפני חודש, הפסיכולוגית שלי אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתי על תואר שני (בכלל לא חשבתי על תואר שני?!). היא חושבת שאני צריכה ללכת ללמוד מקצוע טיפולי. אני מסיימת תואר ראשון במקצוע שרחוק מאוד מהמקצועות הטיפוליים. אני מסדרת עם המקצוע שאני לומדת, אני מרגישה שאני טובה בו. אני לא יכולה להגיד שאני אוהבת אותו אבל בגדול אני ממש מרוצה. היא חושבת שאני אהיה ממש טובה במקצוע טיפולי ולשם אני צריכה לפנות. אני חושבת שאני יכולה להיות טובה במקצוע טיפולי אבל אין מצב שאני אצליח בלימודים בתחום הזה. תאוריות, מאמרים וקריאה מרובה זה לא כל כך בשבילי. מקצועות מתמטיים זה יותר בשבילי. אז מה דעתכם? האמת, עד שהיא אמרה לי את זה בכלל לא חשבתי על תואר שני. זאת אומרת הנחתי שאני אעשה תואר שני אבל זה נראה לי מאוד רחוק. ומאז שהיא אמרה את זה, זה לא יוצא לי מהראש. תודה לכם

שלוםן רב, לפי דעתי את צריכה לעשות מה שמתאים לך לפי הרגשתך ונטיותייך. גם אם הפסיכולוגית שלך טוענת שאת מתאימה למקצוע טיפולי כדאי שתבדקי מה נדרש ממך במקצוע זה והאם זה מתאים לך. בפסיכולוגיה קלינית לדוגמא הלימודים הם ארוכים וקשים ויש גם תקופת התמחות לא קצרה שבמהלכה את אמורה לדעת האם את מסוגלת ומתאימה למקצוע זה.

שלום דנית, כנראה שאנחנו יכולים להיות כל מיני דברים. אנחנו לא תמיד רק "או-או" אלא "גם וגם". בהחלט יתכן שהמטפלת שלך מזהה אצלך איכויות טיפוליות, שאינן עומדות בסתירה ליכולות המתימטיות שלך. יש כיום (בתוך ומחוץ לאוניברסיטה) מקומות המציעים אבחון וייעוץ אקדמי-תעסוקתי, ואולי זה הזמן לנצל את שירותיהם. אגב, הפסיכולוגיה הקלינית, שאכן דורשת הכשרה ממושכת וקשה, אינה המקצוע הטיפולי היחיד. יש בהחלט אפשרויות נוספות שאפשר להביא בחשבון, שאינן כרוכות בהשקעה אקדמית כה מפרכת. הייתי מציעה לך לסיים את שנת הלימודים האחרונה בנחת, לקבל בגאווה את התואר הראשון, ואז להחליט מה הלאה. מה שכן, אם פוזלים לעבר התואר השני, חשוב לשמור על רמת ציונים גבוהה. אני מאחלת לך הצלחה רבה בכל החלטה שתקבלי ליאת

שלום לכן ותודה על ההתייחסות המהירה, אני קצת מבולבלת כי מצד אחד אני יודעת שלי אישית לימודים כאלה לא מתאימים. ומצד שני בשיחה הרגשתי כאילו אני "ביזבוז" אם אני לא אהיה מטפלת או משהו דומה. אני יודעת שיש אפשרות להיות פסיכולוגית קלינית ואפשרות להיות עובדת סוציאלית עם תואר שני בהתמחות קלינית יש עוד משהו? כמו שכתבתי התואר שלי רחוק מאוד משני התחומים הללו. אז מהי הדרך בעצם? כדי להיות פסיכולוגית קלינית אני אצטרך לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה ואז תואר שני בפסיכולוגיה בהתמחות קלינית? זאת אומרת שהתואר שלי ממש לא נותן לי כלום? אני מעריצה את האנשים שעברו את כל הדרך המפרכת הזאת! אני יודעת שאני לא אהיה טובה בסוג כזה של לימודים. מה גם שאני יודעת שממש קשה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה עם התמחות בקלינית. אני לא חושבת שאני מספיק רוצה בשביל לעבור את המסלול הקשה הזה. אז המסלול הזה לא נראה לי. וכל הכבוד למי שפונה למסלול הזה! מה לגבי עבודה סוציאלית? גם שם אני אצטרך להתחיל מההתחלה? תואר ראשון בעבודה סוציאלית ואז תואר שני במגמה קלינית? איך המקומות המציעים אבחון וייעוץ אקדמאי-תעסוקתי עובדים? זאת אומרת, לפי מה הם קובעים מה מתאים לי? יש מבחנים או משהו כזה? אני מכירה את עצמי, לימודים מהסוג הזה הם לא כל כך בשבילי. אני לא אצליח בהם. מה גם שזה לא בא לי מהבטן. אני לא ממש רוצה את זה. אני רוצה ללמוד מקצוע שלא קשור לרגשות או מחשבות. משהו פשוט, שהתשובה תמיד תהיה ברורה וחד משמעית. שאני אדע ששתיים ועוד שתיים תמיד שווה ארבע. אשמח אם תתיחסו לכל השאלות שלי למרות שכרגע לא נראה לי שאני אפנה לתחום הטיפולי. אני מקווה שאני לא אאכזב אותה...