הפסקת טיפול

שלום, לפני כחודשיים התחלתי טיפול פסיכולוגי, (ללא תרופות) בעקבות אבחנה של דיכאון (לאחר התקף דיכאון קיצוני, וסדרה של התקפים קלים יותר לפניו, עם תקופות יותר טובות, שנמשכים כשנה). מאז ועד היום אני מגיעה לטיפול בגלל שאני מכריחה את עצמי,ומתוך חשש ליפול למשהו קיצוני שוב. לא מתחשק לי לדבר בפגישה, אין לי כל כך על מה, רק בימים שרע לי אז יש לי מה להגיד קצת, וגם אז אני לא מצליחה להתאפק ואני בוכה כמעט כל הפגישה, כבר אמרתי את זה למטפלת וכבר שיתפתי אותה במחשבה שאגיע אליה רק בתקופות קשות אך היא כמובן איכשהו גרמה לי להמשיך להגיע בכל זאת. כמעט כל פגישה אני מכריחה את עצמי להגיד משהו כדי לא להעביר את כל הפגישה בשתיקה. בפגישה האחרונה, התעצבנתי שהמטפלת לא עונה חד משמעית לשאלותי. שאלתי על חומרת מצבי והיא העדיפה לא לענות באופן חד משמעי אלא לשאול כמה שאלות בנושא. יצאתי מהפגישה מאוד עצבנית, וחשבתי שלא מתאים לי טפול, ושעדיף להפסיק. מאז מצבי הנפשי השתפר, אני מרגישה הרבה יותר טוב, אפילו מתפקדת יותר טוב. הפגישה הבאה מתקרבת... מצד אחד אני רוצה להודיע לה שאני מפסיקה, אבל אני לא רוצה שהיא תתחיל לשאול על זה שאלות, מצד שני יש בי איזה חשש מכיון שפסיכיאטר שהייתי אצלו לפני התחלת הטיפול, המליץ לי לא להישאר ללא טיפול. אני מרגישה טוב, ואין לי רצון להכריח את עצמי לספר סיפורים כל שבוע, ובטח לא לקבל תשובות חד משמעיות ועוד להתאמץ לשלם על כך. אני רוצה להודיע על הפסקת הטפול במשיבון אך אני צריכה לשלם וזה יאלץ אותי להגיע לעוד פגישה שהמטפלת בטח תמליץ שאישאר בטפול ואולי אפילו איכשהו תגרום לי להגיע לפגישה נוספת . אין לי שאיפות ורצונות גדולים. השאיפה היחידה זה לישון טוב בלילה, ולהצליח לתפקד באופן מינימלי. וכבר כמה ימים שזה בהחלט קיים. רציתי לשמוע את דעתכם בנושא. תודה

טליה שלום, הייתי ממליץ לך שלא להחפז בהחלטותייך. היה מצב של התקף דכאוני חריף. עוד כמה התקפים קלים יותר. פסיכיאטר שחשב שלא כדאי להיות ללא טיפול. רק כמה ימים בלבד את מרגישה טוב. את בסה"כ חודשיים בטיפול. כשאני מסתכל על סך הנתונים הללו נראה לי שקבלת החלטה על סיום הטיפול בשלב זה הינה חפוזה מידי. בברכה, גדעון