פגיעה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא יודעת כבר למי לפנות אני מרגישה תקועה ולא זורמת. אני פגיעה מאוד מכל דבר קטן אני בוכה מפרשת דברים מהסביבה ונפגעת ללא כל שום סיבה.. נפגעת מחוסר תשומת לב של האנשים סביבי אפילו מבן זוגי דורשת כל הזמן תשומת לב רוצה להיות כל הזמן במרכז העניינים ומוכנה לוותר על הרבה דברים למען כך. מקנאה אם יש מישהו שמקבל תשומת לב יותר ממני או שמצליח ממני למה אני קנאית? כל צעד ושעל שאני עושה אני מחשבת לפני כן מה יגידו עלי מה יעשו לי כתוצאה מזה כל מי שנמצא סביבי מזלזל בי לוקחים אותי תמיד כמובן מאליו ולא מתייחסים לדעותי... אני על סף יאוש וכל הזמן אני מנסה לרצות את הסביבה שלי על ידי מתנות כדי שיאהבו אותי או על ידי חיבוקים ונשיקות או על ידי המצאות של סיפורים שלא היו ולא נבראו רק כדי שיקבלו אותי ויאהבו אותי וישקו אותי ויתנו לי תשומת לב. אציין שאני מאוד אוהבת את בן זוגי אבל קשה לי עם הכל וכל דבר מפריע לי אני רוצה יחס מיוחד מכולם ואם מישהו לא מתייחס אלי או לא אומר לי שלום אני נפגעת וישר מפרשת שהוא לא רוצה לדבר איתי מה עושים?...... היה לי לא מזמן ריב עם בת משפחתי והיא מאז לא מדברת איתי ואני כל הזמן מתחנפת אליה מנסה להתקרב אליה אפילו פעם בלי שום סיבה ביקשתי ממנה סליחה על התנהגותי למרות שלא ידעתי על מה הסליחה בעצם פשוט רק רציתי שהיא תדבר איתי ותאהב אותי אבל יחסה אלי נהייה יותר גרוע היא בכלל לא מדברת איתי ואפילו מתעלמת ממני שזה הורג אותי ואני בוכה על זה כל הזמן למה היא לא אוהבת אותי למרות שניסיתי כמה פעמים ליצור איתה קשר אבל כלום השפלתי את עצמי המון פעמים אבל ללא הועיל ולא מספיק זה אני כל כך מקנאה לה ואינני יודעת למה אנא עיזרו לי לצאת מהסבך הזה ויעצו לי מה לעשות למה אני מרגישה שנשמתי דועכת ודועכת ואני רק בוכה ובוכה ומצפה לעזרה ואני רוצה להיות אני כמו שאני ולא לשחק אותה טובה ומיוחדת למרות שאני מרגישה טובה ולעיתים יותר מידי טובה עם הסביבה שלי... איך מתנהגים? מה עושים הלואי ויהיו לי פתרונים. תודה
שלום א, זה באמת יכול להיות כל-כך מכאיב, להרגיש את הפגיעות הזו בפנים... את יודעת, אני מרגישה שזה יהיה לא נכון מצידי להציע כל מיני הסברים ופתרונים כלליים למשהו שהוא תהליך כל-כך אישי. אני חושבת שכדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, ולבנות לעצמך מקום ומרחב לדבר בו על הפגיעות, על התנועה בין אהבה, כאב וכעס... אשמח אם תמישיכי לכתוב אלינו, אורנה ראובן-מגריל