סתם שאלה

שלום, יש לי סתם שאלה. אני בטיפול פסיכולוגי כמעט 9 חודשים. במהלך השלושה חודשים האחרונים רזיתי בערך 8 קילו. לא הייתי שמנה לפני שהורדתי במשקל. הפסיכולוגית שלי לא אמרה לי שום דבר בנושא. יש לציין שלפני 7 שנים סבלתי מהפרעות אכילה והפסיכולוגית שלי יודעת את זה. היום אני בריאה לחלוטין. פשוט חשבתי לעצמי למה היא לא שואלת אותי שום דבר? למה היא לא שואלת למה רזיתי? או אם אני בסדר? אולי ההפרעות אכילה חזרו... למה היא לא שואלת? למה היא מתעלמת? קשה לי להאמין שהיא לא שמה לב. מה דעתכם?

שואלת יקרה, לפני הכל, אני שמחה לשמוע שהצלחת לנצח את הפרעת האכילה שלך. זה הישג חשוב ומשמעותי. השאלה שלך מחדדת את ההיבט התקשורתי של הפרעות האכילה. פעמים רבות הפרעות אכילה נתפסות כניסיון להתמודד עם הגנת יתר, חודרנות וטשטוש גבולות בין בני משפחה. יש הורים שמפאת החרדה עסוקים באופן אובססיבי במשקלה של הבת, ויש מי שבוחרים - בגלל אותה חרדה ממש - להתעלם ולא לראות אני רוצה להאמין שהמטפלת שלך רואה אותך, ומודעת גם לשינויים החיצוניים שבך. אני ממליצה לך לפתוח בפניה את התחושות שלך, ואת הצורך להיות נראית באופן הנכון לך. בסופו של דבר, היכולת לזהות, לארגן ולהביע באופן מפורש את הצרכים שלנו היא אחת המטרות החשובות בטיפול. המשיכי לשמור על עצמך, בריאה וחזקה ליאת

ליאת, תודה! אני מצטערת אבל אני עדיין לא מבינה למה היא מתעלמת, בגלל החרדה?!?!?!?! היא פסיכולוגית, היא לא אמורה להיות בחרדה, לא? סליחה אם לא הבנתי נכון!!!! את היית נוהגת אותו הדבר? סליחה אם השאלה לא במקום!!! בכל אופן אני לא מתכוונת להגיד לה דבר, אם היא רוצה להתעלם, סבבה!!! אני מרגישה כאילו שאני בוחנת אותה עכשיו, נראה מתי היא תתעורר... זה נושא רגיש אצלי, לא נושא רגיל...