האם להכניס לגן?

בתי בת שנה וחמישה חודשים. היא אומרת כבר 20 מילים (אולי אפילו יותר), הולכת, מאוד חברותית, ואוהבת ילדים. כרגע היא בטיפול של מטפלת אצלנו בבית (מגיל שבעה חודשים). האם בגיל שנה וחצי כדאי להכנסי אותה לגן עד השעה אחת? האם זה לא מוקדם מדי?

תמר, עדיף שליאת תענה לך על השאלה מחר. בברכה, גדעון

תמר יקרה, את שואלת האם כדאי להכניס ילדה בת שנה וחצי לגן. אני מניחה שפסיכולוגים ומחנכים שונים ייתנו לך תשובות שונות. לטעמי האישי, לפני גיל שנתיים - שנתיים וחצי, המסגרת העדיפה היא טיפול "סולו" בבית, כאשר דמות אחת, קבועה ומסורה, מופקדת על מילוי כל צרכיו של הילד. אנסה להסביר: ילדים צעירים, גם אם מאד אוהבים חברת ילדים כמו שאת מתארת, עדיין אינם "משחקים יחד". הם משחקים לבד, אחד על יד השני. המשחק החברתי האמיתי מתחיל רק מגיל שנתיים ואילך. כאשר זה קורה, יש למפגש החברתי חשיבות רבה מאד. עד אז, מפגשים אקראיים בגן השעשועים או אחה"צ בהחלט עונים על הצרכים החברתיים שלהם. בגיל צעיר, לכל ילד מעגלי שינה/משחק/אכילה/הפרשה אופייניים לו, ומוטב להתחשב בהם. ילד שנכנס לגן חייב לתפקד "לפי שעון", בהתאם ללוח זמנים פחות גמיש, ותקופת ההסתגלות עשויה להיות ממושכת וקשה. פעמים רבות גם הגמילה מחיתולים 'נופלת' ממש בתקופה זו, ולטעמי עדיף לעשות זאת במסגרת הבטוחה והחמימה של הבית. מעבר לכך, ישנם שיקולים פרקטיים: בגן הילד חשוף להידבקויות חוזרות במחלות עונתיות, ואז ממילא צריך להשאירו בבית ימים רבים במהלך השנה. בגן יש לא מעט מאבקי כוח (בגיל הזה ילדים מתקשים לוותר לחבר או להתאפק!), שבהחלט יכולים לחכות שנה... אין ספק שלגן יש גם יתרונות: הוא בדר"כ זול יותר. הצוות בדר"כ מקצועי ומפוקח. הילד מפתח מיומנויות-עצמאות מהר יותר ונחשף למנה גדולה יותר של גירויים והפעלות שבבית קשה לספק לו. אני אישית מאמינה שילדים שמגיעים בגיל שנתיים, אחרי טיפול חם ואוהב בבית, מדביקים את הפער ללא קושי, ומסתגלים בקלות רבה יותר לדרישות המצב החדש. אם תרצי דיון נוסף בנושא, את מוזמנת להתקשר ל"קו להורה" באוניברסיטת ת"א, טלפון: 03-6406888 בימי ראשון ורביעי (אני שם בימי ראשון). בהצלחה ליאת