אולי די?

שלום, אני בטיפול פסיכולוגי ואני לא מרגישה שיפור. המטפלת שלי מאוד נחמדה ויש לנו כימיה טובה. אני בטיפול 9 חודשים. יכול להיות שיש אנשים שזה לא מתאים להם? אני אדם מאוד מעשי, אולי לי זה לא מתאים? התחלתי את הטיפול כתוצאה מייאוש מאוד גדול. כמובן ששיתפתי את המטפלת שלי בתחושות האלה והיא אמרה (כמובן) שצריך להמשיך. מה עושים? אולי די? הטיפול יותר מקשה ממקל. תודה

כמה שאני מבינה לליבך... גם אני עברתי טיפול פסיכולוגיי דיי ארוך ובכל פעם מחדש שאלתי מתי זה ייגמר. מה שהצלחתי להבין הוא שהטיפול הוא לא כמו מקל קסמים שבשנייה אחת הופך עולמות. מדובר בתהליך ארוך וממושך שמטרתו היא (בסופו של דבר) להראות לך את האור שבקצה המנהרה. להפתעתי הרבה, סיימתי את הטיפול והיום אני אדון לעצמי. מדאיג אותי קצת שכתבת שהטיפול יותר מקשה ממקל. גם אני עברתי רגעים מאוד קשים בטיפול- צריך לחזור אחורה ולשחזר כ"כ הרבה דברים כואבים, אבל חייבים להיות למטה, כי לבנות את עצמך מחדש ולהגיע למעלה. בכל מקרה אני מציעה לך לפתוח את הנושא בפני המטפלת ותנסו ביחד להגיע להסכמה בעיניין. שיהיה בהצלחה!!!

היי דנה, מה שלומך? יש לי כמה שאלות, אם זאת לא חוצפה... היום את מרגישה שהטיפול עזר לך? בסוף נשארת בטיפול וסיימת אותו? אם בכלל יש לדבר הזה סוף... כמה זמן את אחרי הטיפול? יש משהו שאת מצטערת עליו? בסוף הסבל משתלם? דיברתי עם הפסיכולוגית שלי והיא חושבת שצריך להמשיך, כמה צפוי... היא ממש בסדר אין לי טענות. אבל אולי לי זה לא מתאים? החיטוט הזה, האם הוא באמת משתלם בסוף? סליחה על המבול של השאלות, אני פשוט מוטרדת... תודה לך, דנה

שלום דניאלה, זה באמת כל-כך מסובך... מניסיוני, במרבית המקרים תחושה של קושי בטיפול מעידה על כך שנוגעים כעת בנושאים מורכבים ורגישים, ואז בהחלט כדאי להמשיך ולהתאמץ. עם זאת, אין ספק שיש מקרים בהם הטיפול הספציפי אינו מתאים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצב זה היא לבדוק את הנושא לעומקו עם המטפלת שלך. למשל, האם את מכירה ממקום אחר (יחסים אחרים, תקופת חיים אחרת) את ההרגשה של אי התקדמות? האם ההרגשה הזו קשורה לזכרונות/תחושות/מחשבות מסויימות? האם משהו במפגש עם המטפלת מאפשר לך לחוש כעת (במסגרת הקשר הטיפולי) את הייאוש שבגללו פנית לטיפול? אני בטוחה שלמטפלת שלך יהיו רעיונות נוספים... בברכה, אורנה ראובן-מגריל

אורנה, אני לא מכירה את ההרגשה של אי התקדמות ממקום אחר. אני מרגישה ככה כי באמת לא השתנה כלום במשך 9 חודשים, אני עדיין מיואשת. הייאוש תמיד היה שם, הוא אף פעם לא עזב אותי. מה דעתך על הפסקה בטיפול? זה מקובל? אפשרי? אני מרגישה שנתתי לטיפול צאנס, בכל זאת השקעתי 9 חודשים. אולי זה שמטפלת שלי נחמדה זה לא מספיק או שלי אישית טיפול לא מתאים. תודה