שאלה. ותודה מראש...

שלום רב, אני בת 33 רווקה, אף פעם לא ההייתי בטיפול פסיכולוגי, בריאה בגופי ונפשי אבל מוטרדת מאוד מבעיה שגורמת לי כבר שנים לתסכול רב. בעיה היא חוסר היכולת להתמקד בעקביות וחוסר ריכוז. המצב הזה מונע ממני בעצם לממש את הפונציאל שלי משום שכדי להגיע להישגים בחיים צריך לבחור נושא ולהתמקד בו - דבר אותו אני לא מצליחה לעשות. כדי להבהיר את העניין קצת יותר אתן דוגמא: אם ביום מסויים אני "מחליטה" להתמקד וללכת על כיוון מסויים כמקצוע למחרת אני מאבדת בו עניין לחלוטין, לא כי הוא לכשעצמו לא מעניין אלא כי משהו אחר משך את תשומת ליבי לכיוונו. במצב כזה, שוב כמו שנאמר קודם, אני לא מצליחה להגיע למימוש מטרות משום שאני לא מצליחה להחזיק באף אחת מהן מספיק זמן כדי לגרום לה להתממש. אם אני צריכה להגדיר את הבעיה הייתי אומרת שזו "היפראקטיביות מנטאלית". פיסית דרך אגב אני רחוקה מלהיות היפראקטיבית. רציתי לדעת אם יש פתרון או טיפול לבעיה (תרופתי או אחר). תודה רבה, ענבר

ענבר יקרה, ההגדרה שלך - "היפראקטיביות מנטלית", הגם שבאה לתאר מצוקה וקושי, מצאה חן בעיני. היא מסבירה היטב את אי-השקט המחשבתי, ואת הקושי להתמקד במשימה מנטלית אחת לאורך זמן. הבעיה שאת מתארת עשויה להתאים לתופעה מוכרת הנקראת 'הפרעת קשב וריכוז'. מי שסובלים מהפרעה זו מדווחים, בדר"כ כבר מילדותם, על קשיי ריכוז המפריעים להם לתפקד היטב בלימודים, בעבודה, ולפעמים אפילו בהקשרים חברתיים. אנשים כאלה נוטים להימנע מפעילויות הדורשות ריכוז והתמדה. הם שכחניים, מפוזרים, מתקשים להתארגן, ומתקשים בקבלת החלטות - וכתוצאה מכך גם מתקשים לממש בצורה טובה את היכולות שלהם. את אומרת שהתופעה הזו גורמת לך תסכול רב שנים, מה שיכול לרמוז על נוכחותה כבר בילדות. לא אמרת איזו מן תלמידה היית. האם זה ליווה אותך גם בביה"ס? בתיכון? חשוב לציין, שהדוגמא שהבאת אינה מעידה בהכרח על ההפרעה הזאת. קשיי מיקוד וקשב יכולים ללוות גם מצבים אחרים, כמו קשיים רגשיים, חרדה, ועוד. בהפרעת קשב וריכוז (גם ללא היפראקטיביות) נהוג לטפל בדר"כ תרופתית, יחד עם פסיכותראפיה התנהגותית או דינאמית. כדי להגיע לאבחנה חד משמעית יש לפנות לנוירולוג, פסיכיאטר או למכונים המתמחים באבחון הפרעות קשב וריכוז. אני חושבת שכדאי מאד להתאמץ להגיע לשורש הבעיה, כדי שתוכלי למצות טוב יותר את כישורייך ולממש את עצמך בהרבה פחות מאמץ. בהצלחה רבה ליאת