התלבטות אדירה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בחורה בת 22 ולא יודעת מה לעשות עם חיי אני מצד אחד מאוד רוצה ללמוד אבל אני צריכה להשלים בגרויות שזה די מתיש אותי ומוריד לי את המוטיבציה בכלל להתחיל ואני גם לא יודעת מה ואין לי עזרה כספית כיום אני עובדת משרה מלאה מרוויחה 4.5 חוסכת כמה שאפשר אבל עוזרת גם לאמי בבית עקב בעיות כלכליות גם לא הכי נוח לי בבית ורוצה לעזוב הכסף הוא נושא מרכזי בחיי שגורם לי לא להיות מאושרת למרות שאני מנסה להסתפק במה שיש ולומר תודה אני עובדת מאוד קשה ורוצה לעזוב למשהו יותר צנוע אבל זה כמובן יתבטא גם המשכורת מה לעשות בבקשה, אשמח לחוות דעת מקצועית בתודה מראש!
שלום לך, אני שומעת את ההתלבטות שאת מציגה כאן, ומצליחה לחוש, דרכך, את תחושת העומס. את רוצה ללמוד, אבל יודעת שזה כרוך במאמץ של שיפור בגרויות. את רוצה לעזוב את הבית, אבל יודעת שיהיו לזה מחירים. כסף הוא אכן נושא בחיינו, אבל לא כדאי להפיל עליו את כל האחריות לגורלנו. אולי בכלל הכסף הוא רק תירוץ? לא צריך הרבה כסף כדי לשפר בגרויות - צריך כוח רצון והחלטיות. לא צריך הרבה מאד כסף כדי לעבור לדירה שכורה (אולי עם שותפים) - צריך לקבל החלטה, לחפש, ולאזור אומץ לעשות זאת. לימודים אקדמאיים הם אכן דבר יקר. אבל אפשר לנסות לברר על אפשרויות של סיוע (מילגות למיניהן). יש לי הרגשה שהכסף אינו המכשלה העיקרית. אני מציעה לך להגדיר לעצמך סדרי עדיפויות, ואז לתקוף כל נושא בנפרד. לא חייבים לעשות את כל השינויים בבת אחת. בהחלט יתכן שתוכלי להפיק תועלת מפנייה לטיפול פסיכולוגי במסגרת המרפאות הציבוריות (עלול לקחת זמן כי התורים ארוכים) או בקופ"ח, ולהיעזר באיש מקצוע שילווה את תהליך ה"יציאה לחיים". ועד אז, נסי לצאת ממצב הקיפאון (מילה נחמדה בחודש אוגוסט...), להתחייב על משהו קטן ולנסות לקדם אותו. לפעמים הצלחה קטנה גוררת בעקבותיה תחושת הישג ושליטה, המהווה מנוף להתחלות נוספות. אני מאחלת לך הרבה כוחות ואומץ בדרך לשינוי ליאת