יאוש

נותר רק זכרון עמום של תקווה שהייתה בי פעם. הכל קרס, החלומות נגוזו והכוחות הדלדלו במאבק הארוך והמתיש. חופר וחושב ולא מוצא. אותן הבעיות, אותו המצב, אותו האין פתרון. דיבורים לא יעזרו. את העבר לא ניתן לשנות ואני לא רואה דרך לנווט אל עתיד טוב יותר. תשוקה עזה לנסיעה אחרונה לעזריאלי שכנראה לא תתממש. חלמתי אתמול על פקיד זוטר שמתאבד. הוא היה איש אפרורי עם מעיל גשם ארוך וכהה וכובע קטן וממורטט.

אני מקווה שאתה בכלל לא פקיד זוטר, ושאין לך מעיל גשם ארוך או כובע קטן. אי אפשר לשנות את העבר. אבל אפשר לחיות איתו יותר טוב. אפשר להשלים איתו. אפשר להבין שלפעמים יש דברים שככה קורים ומתרחשים ואין מה לעשות. העתיד זה סיפור אחר לגמרי. אחרי שנרגעים מכל הרגשות משורש י.א.ש - ניתן אפילו להציץ קדימה בלוח השנה ולגלות עתיד קטן שמחכה... לא צריך לסוע לעזריאלי. מותר לסבול ורק צריך לחכות מספיק זמן עד שזה יעבור או ישתפר כי זהו טבעו של עולם ושל נדנדות..

יואש שלום, גם לאחר לילות שחורים השמש זורחת בבוקר. אני מקווה שגם עבורך היא תזרח ותפזר את ערפילי הספק וכאב היאוש. ויחד עם זאת, למרות שלא כתבת במה מדובר וממה אתה מיואש , שהרי במידה והדיכאון והיאוש נמשכים מדוע לא לשקול לשלב טיפול תרופתי ושיחתי. לפחות תיאורטית זה אמור לסייע. אשמח אם תכתוב יותר. בברכה, גדעון