דיכאון וחרדה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום האם דיכאון והתקפי חרדה תמיד באים ביחד? במידה והחרדה פוחתת גם הדיכאון איתה? אני מנסה להתמודד לבד ללא כדורים, אבל עם פסיכולוגית, בעבר לקחתי סרוקסט במשך שנתיים בערך.עכשיו אני מצליחה לבד. האם זה עובר באיזשהו שלב ויותר לא מפריע? פשוט יוצא מהחיים או שתמיד אצטרך להתמודד עם זה (התקפי חרדה כמובן). ניתן לציין שאני חושבת שהכדורים לא עזרו במיוחד כי עדיין הרגשתי חרדות, אומנם חלשות אבל חרדות (במידה והכדורים היו צריכים לחסל את התופעות). תודה מראש
שלום עדי, בתור אחד שחווה התקפי חרדה כבר כחמישה חודשים, אני יכול להגיד לך שאצלי היו מקרים שבהם הייתי נכנס לדיכאון על ההתקפים, או חרדות על הדיכאון על ההתקפים. :-) אבל חשוב לדעת שזה זמני והמחשבות האלה הן סה"כ חרדות. וחרדות הן בעצם פחד ממשהו בלתי הגיוני\לא מציאותי\שלא ניתן לניחוש. ומה זה פחד? פסימיות. יש איתי הסכמה שזה דבר מיותר בחיינו? שאלת המיליון דולר, האם בשלב כלשהו זה עובר? כל אדם בדרך ההתמודדות שלו מסוגל להתגבר על זה. ההתקפים זה משהו שעוד נבנה הרבה לפני ההתקף הראשון שלנו, והיה כמו הר געש החיכה להתפרץ. תקבלי את עובדה זאת כמתנה שלא כולם זוכים לה, זאת הזדמנות מצויינת לבחון את חיינו מלמעלה ולתקן את נשמתנו. "זה הזמן להסתכל פנימה". אולי דרך הכדורים את יכולה להשיג הרבה תוצאות בעניין הפחתת החרדות וניהול חיים סטנדרטים, אבל הן לא ישיגו את התוצאה הסופית אשר תנבע מחקירה פנימית בכדי להבין את שורש הבעיה, למה ההתקפים התחילו. וכאן מונח בסופו של דבר השיחרור העצום. אני רואה שאת מתמודדת טוב בכוחות עצמך בלי שימוש הכדורים, ולכן אני רק יכול להמליץ לך על מדיטציה. שהיא כלי ריפוי אישי שנלמד מאוד בקלות (מאמר באינטרנט) שבעזרתה את יכולה להגיע לתובנות בכל הנוגע לחרדות. מאחל לך המון בהצלחה, מקווה שעזרתי. :-) באהבה, שי.
שלום עדי, סימפטומים של חרדה ודיכאון אכן מופיעים במקרים רבים במשותף, אף שהם יכולים להתקיים גם כתופעות נפרדות. באופן טבעי, כאשר החרדה פוחתת גם תחושת הדיכאון יכולה להשתפר, וגם הטיפול התרופתי מיועד במרבית המקרים לשני סוגי הסימפטומים (כלומר, טיפול תרופתי נוגד חרדה וטיפול תרופתי נוגד דיכאון הם במקרים רבים אותו הטיפול). על-פי המחקר בתחום, הטיפול היעיל ביותר במצבי חרדה הוא שילוב של טיפול תרופתי נוגד חרדה וטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי, אך כמובן שיש לשקול כל מקרה לגופו. יש בהחלט אנשים שמתגברים בצורה טובה על תופעות חרדתיות, ואני מאחלת לך שכך יהיה גם אצלך. בברכה, אורנה ראובן-מגריל