עזרה לקרוב

אני בן 23 והולך קרוב ל3 שנים לטיפול ומכיר בחשיבות שלו יש לי אח גדול מאוד סגור ומודחק שלא נראה לי בכיוון של לסמוך על מישהו וללכת לטיפול יש אפשרות שבגלל שאני הומוסקסואל וכביכול לא דמות גברית מלאה ,אז יש לי את יכולת לבקש עזרה ובעוד אחי אמור לשדר "גבריות" והסתדרות לבד מבלי להראות חולשות ורגשות ,חסום מלהגיע לטיפול? איך בכל זאת מומלץ לכוון אדם יקר לך שחסום מלגשת לטיפול ,כן ללכת?

עידן, אין קשר מוכח בין נטיה מינית לבין הסכמה/רצון לפנות לטיפול. אתם פשוט אנשים שונים מבחינת האישיות והאופי. אולי אחיך לא רואה את המצב כמוך, ומבחינתו אין שום סיבה לפנות לטיפול. כמובן שלמתבונן מהצד דברםי נראים אחרת... אבל חוץ מלנסות ולדבר איתו על היתרונות שבטיפול (כפי שאתה רואה אותם, למשל), ולהסביר לו למה לדעתך זה יכול לעזור לו - אין שום אפשרות לגרום לו ללכת לטיפול בניגוד לרצונו. ס.מ.

שלום עידן, אני שמחה שאתה מרגיש נעזר בטיפול, אך באמת אינני חושבת שהיכולת לפנות לעזרה קשורה להעדפה מינית. בדומה לכך, אינני סבורה שהעדפה מינית הופכת אותנו לדמויות גבריות או נשיות "מלאות". זה סיפור יותר מסובך ומאוד אישי - אני מתכוונת לדרך שכל אחד מאיתנו עובר כדי להרגיש יותר "שלם" ו"מלא". בתחושה שלי, אין הרבה מה לעשות כדי "לשכנע" אדם ללכת לטיפול. אני מניחה שאפשר לספר לו על הטיפול שלך, לשתף אותו בנושאים מסוימים שעולים בטיפול וכד'. מעבר לכך, לפעמים אנחנו צריכים לחכות שהאהובים שלנו יעשו את הדרך בקצב שלהם... בברכה, אורנה ראובן-מגריל

תיקנו אותי כבר בנושא של ההעדפה המינית וההשקפה שיצגתי היא לא שלי אלא ניסיתי להראות את זה בצורה שאני מעריך שאחי או אנשים רבים מרגישים שחשיפת רגשות מתקשרת לנשיות. בכל מקרה אני מנסה לדרבן אותו לדבר קצת ולהראות לו את הצד החיובי שבדבר וגם מדבר על עצמי ועל חלק מהדברים שאני נחשף אליהם. אני מאמין שאם הוא ימצא קצת נחמה בלהגיד לי משהו אז אולי הוא ידע שזה קיים ואפשרי ויחפש על דעת עצמו טיפול