בנושא זוגיות. מתי יודעים ש-זהו?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, יש לי חבר קרוב ל 5 שנים. בשבועות האחרונים אני מוצאת את עצמי מתעצבנת עליו המון וחושבת על כך שאולי די, אולי כבר אין יותר טעם להישאר ביחד. הסיבות שאני מתעצבנת עליו הם בשורה אחת - אני רוצה להיות איתו אבל שהוא ישתנה. כלומר שכל המגרעות שלו (חוסר בהשקעה ויזואלית בעצמו, נקמנות, קצת חוסר שיש לי באמון בו בגלל פעמים שהוא הסתיר מידע כדי שאני לא יציק לו כי אני נודניקית, והמשפחה שלו שברוב הזמן אני אוהבת אותם והם אותי אבל יש דברים שהם עושים שפשוט מטריפים אותי וכמובן לאף אחד אני לא יכולה להגיד). לפני כמה זמן הלוויתי לו כסף לשיפוץ דירה ולפני כמה זמן הבנתי ממנו שהכסף לא יחזור אליי עד לפחות 2007 ובגלל זה אני לא יכולה לנסוע לחופש בעוד שהוא רוצה לנסוע לטיול החלומות שלו ובשביל זה הוא מגרד כסף מאנשים ואפילו לא חושב על להחזיר לי את הכסף, לא שאני קמצנית אבל אולי זה שנכנסו עניינים כספיים ביננו מפריע לנו. בנושא אהבה ורגשות- אני לא יודעת להגיד אם אני אוהבת אותו או רגילה אליו. אני יודעת שגם אם זה ייגמר יהיה לי מא מאד קשה להתרגל לחיים בלעדיו. אני ממש רוצה עצה מקצועית ובבקשה אל תגידו לי שאף אחד לא יכול להחליט בשבילי כי אני נמצאת בקשר הזה.כל דעה שלילית או חיובית תעזור לי. תודה.
אני מניחה שמרגישים שזהו, ונשמע שאת די קרובה לזהו הזה.. עצם השאלה שלך כאן מראה שאת שוקלת במוחך ברצינות את ה "זהו" עליו את כותבת... מדברייך את מתארת חוסר התחשבות מצידו (לגבי הטיול שלך והכסף אותו הוא חייב), שזה דבר קונקרטי, ואת מדברת על חסרונותיו - שזה כבר עניין של בחירה..(ההסתכלות ומציאת הבעיות אצלו..) שמתאהבים אז הכל נראה ורדרד ומתקתק וגם החסרונות נראים קצת מתוקים וסבילים, עם הזמן זה משתנה - ועם יותר זמן נראה שזה ממש מציק. אני מניחה שאת יודעת שלכולם יש חסרונות, כולל לך, והעניין הוא האם את מקבלת ואוהבת אותו כמו שהוא עם חסרונותיו (ובדברים הגדולים אנשים לא משתנים) או שאת נחרצת לשנות אותו - מה שסביר להניח לא יקרה - ואז דרכיכם תיפרד. אני בעד שיחה פתוחה וישירה עם בן זוגך - שיכולה להתחיל בדברים שמפריעים לך (כמו הטיול, הסתרת מידע וכו') ותמשיך בדעתך לגבי הקשר והמשכו, ותשמעי מה לו יש להגיד בנושא. בהצלחה במה שתחליטי.
קרין יקרה אתחיל מהסוף: את מתחננת "בבקשה אל תגידו לי שאף אחד לא יכול להחליט בשבילי". אין לי בשורות. בנושא אהבה, זוגיות, משיכה מינית, מחוייבות - איש לא יכול להחליט טוב ממך. {בקושי הצלחנו לעשות את זה עבור עצמנו... :-) }. ובכל זאת, אפשר לעזור לך לעשות קצת סדר: אתם יחד חמש שנים, ואת תוהה, האם מדובר באהבה או הרגל. את מפקפקת בטעם להישאר יחד. את הקשיים את מונה ללא מאמץ: הוא מעצבן אותך. הוא מזניח את עצמו. הוא נקמן. הוא מסתיר ממך דברים כדי להימנע מקונפליקט. הוא לווה ממך כסף ואין לו כוונה להחזירו בזמן הקרוב. את מתקשה לשוחח עמו על דברים שמפריעים לך. את רוצה שהוא ישתנה (שיהיה מישהו אחר?). המשפחה שלו מעצבנת אותך לפעמים (טיעון חלש, יחסית, כי לא בהכרח קשור בו). את הדברים הטובים לא כל כך הזכרת, למעט, אולי, העובדה שיהיה לך קשה בלעדיו, בגלל ההרגל. אני מציעה לך לעשות רשימה דומה, של הדברים שאת אוהבת בו, ולראות האם היא ארוכה יותר או משמעותית יותר. ברשימה שכן עשית כאן,באזנינו, יש דברים שאפשר לשנות, ויש דברים שלא. חשוב להזכיר לעצמך את אותם דברים שאינם משתנים, כדי לא ליפול בפח האשליות. לאנשים המתלבטים בבחירת בן-זוג אני מציעה לחשוב: האם היית לוקח אותו איתך לטראק בהימלאיה? התשובה על שאלה זו יכולה לתת בדר"כ כיוון לא רע... החיים המשותפים הם משימה נכבדת ומלאת הפתעות. צריך לבחור טוב. מקווה שתחליטי נכון ליאת
דעתך, תודה. אנחנו ביחד כבר 5 שנים, מפחיד לפרק את ה"חבילה, כי לא בטוח שבחוץ יהיה משהו יותר טוב יהיה נורא קשה להתרגל לחיים בלעדיו ולא בטוח שזה צעד נכון להיות בלעדיו מצחיק אותי, כיף לנו ביחד. אמנם בזמן האחרון בגללי קצת פחות כיף כי הראש שלי תפוס במחשבות היה שם בשבילי ברגעים לא נעימים שלי ואני יודעת שגם יהיה בעתיד משקיע בימי ההולדת שלי ובימי שנה תמיד מכין לי יצירות מקוריות מפרי ידו יש לו גישה לילדים ויודע לבשל (סתם משהו שאני חושבת שהוא רלוונטי) אני באמת לא יודעת מה לרשום על הרגש כי כפי שכתבתי בהודעה הקודמת.אני בטוחה שאני לא מתרגשת לראות אותו כל פעם ואין לי פרפרים בבטן, אני רגילה אליו ואני לא יודעת להגדיר אהבה בכלל. האם אני אוהבת או רק רגילה. אני מודה לכולם על התשובות
קרין הי הדיעה שלי היא לא מקצועית, אבל לי נשמע כאילו את בצומת. לפעמים, כשיוצאים / חברים מספיק זמן, צריכים איך שהו או למסד את היחסים, או לבדוק מה האלטרנטיבות ואולי את בדיוק שם בצומת הזו. והחלטה זו היא לא קלה, אז או שמוצאים תירוצים "לברוח" או שמנסים להתמודד ולהמשיך ולהיות אמיצה. אני לא יודעת אם הבהרתי את עצמי די, לי נשמע שאת מאד מודעת ורואה את התמונה בכללותה: יתרונות וחסרונות..קחי את הזמן שלך, אני לא מאמינה בלהחליט מהר... בהצלחה ניבה
האחרונה ששלחתי, תודה