אובדן והתאבדות

שלום רב, יש לי ידידה קרובה שלאחרונה איבדה אדם מאוד קרוב אליה. תמיד היא הייתה דיכאונית כזאתי ומרבה להתלונן על מצבי רוח רעים. אולם עכשיו היא מרגישה ממש רע ואף מרבה לדבר על התאבדות. היא לא אומרת שהיא רוצה להתאבד או משהו כזה, אבל אומרת שאפשר להתאבד שלא מתוך סערת רגשות אלא פשוט לאחר הבנה שלא טוב בחיים יותר ושאין רצון להמשיך אותם. היא לא רוצה לשמוע על טיפול פסיכולוגי או אחר ואני חושש לה ולחייה כמובן. מה אתם ממליצים? אני מבין שקשה בלי טיפול אבל היא לא נראית לי דכאונית עד אובדנית - היא מתפקדת יופי, היא אפילו עובדת בעבודה נחשבת ומסתובבת עם חברות שלה וכל זה. מה לעשות איתה? קשה לי לנהל איתה שיחות על "התאבדות רציונלית" כמו שהיא מתארת, כי אני מפחד שמשהו יקרה. תעזרו לי. יוני.

שלום... כל האנשים חושבים מדי פעם על התאבדות... אבל לא כולם באמת עושים זאת... לפי דעתי תברר איתה למה היא מתכוונת כי עכשיו המצב שלה לא כל כך טוב בגלל איבוד יקר שלה ולכן, תחכה כמה זמן ובנתיים תשמור עליה שלא תעשה שום דבר לא רצוי ואם זה לא השתנה בעוד כמה אז תשכנע אותה ללכת לטיפול פסיכולוגי... מקווה שעזרתי! -מרווה-

אולי לא הייתי מספיק חמור. היא כותבת דברים מוזרים כמו רשימות של סיבות להתאבד (כאילו סיבות הגיוניות) בכדי שלאחרים יהיה יותר קל וגם כותבת מכתב לחברה טובה שלנו שאומר שאם היא תעשה משהו - אז היא מסבירה למה. היא בכלל לא נראית לי בסערת רגשות אלא נורא רגועה ולא שמחה. היא אפילו כותבת רשימות של למי להודיע - כל זאת בהסברים (כתובים) שלהראות שהיא עושה את זה צלולה ורציונלית ולא בהחלטה של רגע או משהו כזה. מה עושים?????