לא מזדהה עם בני גילי...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 17 אני לא אוהבת לבלות לא אוהבת לצאת למסיבות ורוב הדברים שמעניינים ילדים בגילי לא מעניינים אותי... לפעמים כמשהו מחבריי מורד אני יכולה לצפות את התוצאה אני מרגישה שאני מבוגרת.. אף פעם לא היה לי חבר, וזה מפחיד אותי שאני אשאר לבד.. אני לא מתלבשת חשוף וכאלה, כי אני בעד להתלבש איך שנוח לי ולא לנסות לרצות אחרים (מה שמאפיין את בני גילי) אני גם דיי מתביישת בגוף שלי, אני לא שמנה או משהו כזה... ובים אני הולכת אני עם בקיני ומכנס. הייתי רוצה שהתקופה המטושת הזאת תעבור, הייתי רוצה להיות כבר בת 25, לא בתולה, לומדת פסיכולוגיה, אחרי צבא וכל הבולשיט הזה... משהו לא בסדר אצלי? אני לא עוברת את מה שבני גילי עוברים, גם שהייתי קטנה אמא שלי ספרה שאף פעם לא ראיתי את התוכניות לילדים, כי לא האמנתי לזה. האם אני צריכה טיפול? האם אני סגורה מידיי? האם אני כן צריכה לצאת עם בני גילי אפילו שאני לא מזדהה איתם וחושבת שמה שהם עושים (לא כולם, אני לא מכלילה..) זה סתם לבזבז כסף על דברים דביליים..?
דניאל שלום, נראה לי שהרבה יזדהו עם מכתבך ובעיקר עם החלק הרוצה להיות כבר אחרי גיל ההתבגרות. מה שאת מתארת נשמע לי נורמטיבי. לא כל בני גילך אוהבים לבלות במסיבות, להתלבש חשוף. לא לכל בני גילך יש חבר בגיל 17 וכן הלאה... אך כשאת חשופה לסגנון כזה את בודאי מרגישה חריגה. יתכן שאת בוגרת יחסית לבני גילך. יתכן גם שטעמך שונה. כך או כך, נראה לי חשוב שתוכלי למצוא לעצמך חברה איתה את מזדהה ומרגישה שייכת. יתכן שחברים כאלו, שכמוך לא אוהבים סגנון מוחצן כזה יחזירו לך את התחושה שאת בסדר. את כמובן יכולה להעזר גם בטיפול, שיכול לסייע בהתמודדות עם תחושת השונות אותה את מציינת. בהצלחה, גדעון