לימודים וסרטים...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/06/2005 | 19:28 | מאת: דפי

אהלן, שאלה לי... הלכתי ללמוד מקצוע טיפולי עקב העיניין שבכך ולא על מנת להיות מטפלת אבל אני לא יודעת אם זה קורה רק לי או בכלל לחבר'ה שלומדים קורסים בפסיכולוגיה. זה מכניס אותי לסרטים, באמת כל ניתוח האישיות, פסיכו' אבנורמלית וכאלו, אתה מתחיל לפחד שאתה סובל מאיזושהי תופעה מנתח את עצמך ואת סביבתך.. האם בדקו פעם אם הלימודים משפיעים על על כך? האם זה קורה וזה עובר או שלומדים לחיות עם זה .כמו פסיכולוגים או שגם הם סובלים מניתוח עצמי ? בקיצר יכול להיות שזה כיוון לא מתאים לאישיות שלי ללכת ללמוד מקצוע טיפולי בגלל זה? טוב, תודה... דפי

29/06/2005 | 23:37 | מאת: אדווה

כן... זה ידוע... אני לומדת עכשיו פסיכולוגיה ומנתחת גם את עצמי, גם חבריי עושים זאת. כמובן השאלה היא באיזו רמה.. אם את באמת חוששת שיש לך הפרעה את יכולה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, לאיבחון. אבל אם הנושא מעניין אותך ואת רוצה לעסוק בזה אז תמשיכי ללמוד.

30/06/2005 | 22:08 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום דפי, אבחון וניתוח עצמי הוא "סימפטום" ידוע של הכשרה טיפולית, ועם הזמן לומדים להפסיק עם זה... זה נכון שפסיכולוג "נשאר" פסיכולוג גם כשהוא יוצא מחדר הטיפול, אבל לא ממשיכים לעסוק בדברים באותה הצורה, ולומדים לעשות את ההפרדות הנחוצות. בברכה, אורנה ראובן-מגריל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית