האם זה מוזר?

קוראים לי מור ואני בת 15, וכשהייתי יותר קטנה נהגתי לשחק כאילו אני דמויות מכל מיני סדרות שראיתי, והמצאתי דברים וממש שחקתי את הדמויות. אבל גם עכשיו אני עדיין עושה את זה, אבל שונה... עכשיו אני נדמיינת סיפורים על ילדים שההורים שלהם מכים אותם או עוזבים אותם... האם זה מוזר? האם אני צריכה ללכת לפסיכולוג? בבקשה תעזור לי! תודה מור

שלום מור, נראה שאת עוסקת באופנים שונים בתחושות של תוקפנות ופגיעות, וזה בהחלט בסדר. אני יכולה לספר לך מעבודתי כפסיכולוגית, שאנשים חושבים ומדמיינים לעצמם כל מיני מחשבות, ואין בכך כל רע (כמובן, כל עוד שמים לב להבחנה בין מחשבה ומעשה). אני חושבת שאין כל הכרח שתפני לפסיכולוג, אבל את עשוייה מאוד להינות מכך שיהיה אדם שיחלוק איתך את העולם הפנימי העשיר שלך. כך שזה לבחירתך... חופש נעים, אורנה ראובן-מגריל