ילדה בחרדה

ד"ר אורן קפלן שלום רב. יש לנו ילדה מקסימה בת 11 , יפה, נבונה, חברותית, רגישה .( ועוד שני בנים גדולים יותר) לפני כשלושה שבועות היא אמרה לי, אמא אני לא מרגישה טוב, כששאלתי מה את מרגישה? היא אמרה: "אני מרגישה כמו בתוך חלום. והרגשתי את זה גם אתמול במסיבת פיג'מות אצל דורין, בלילה כשכולן מפטפטות ואני נרדמתי, לפתע התעוררתי ושמעתי את החברות, אבל הרגשתי שכאילו הכל חלום, והיה לי רע" ואז היא ממש נכנסה למין חרדה, נכנסה מיד למיטה, התחילה לרעוד, אמרה שהיא לא מאושרת, שמאוד רע לה,שאלתי אותה אם מישהו עשה לה משהו בבית של דורין, אם היא נפגעה ממשהו, אם יש בעיה אחרת בבית ספר, והיא התעקשה שלא קרה שום דבר. אמרתי לה לחשוב על דברים טובים, אז היא אמרה שאין לה כאלה, ושאלה אמא למה זה קורה לי? למה אני לא מאושרת?למה כל כך רע לי? תעזרי לי. היא רצתה שאשב לידה עד שתרדם, היא לא הצליחה לישון עד 2 בלילה. לבסוף נרדמה עם קלטת בוידאו, ואני לידה כל הזמן כמובן. היא שאלה אם זה יעבור לה, אם זה קורה לעוד אנשים, היא בטוחה שרק לה זה קורה ושזה לא יעבור לעולם. מאז זה קורה כמעט כל ערב, הכל לכאורה בסדר ביום, היא הולכת לבית ספר, לצופים, לחברות, אך פתאום בערב שוב נכנסת לחרדה והמון בכי ולא מצליחה לישון, ומבקשת שנעזור לה. היא מספרת שלפעמים זה קורה לה גם בבית ספר והיא מרגישה בתוך חלום והיא לא מרוכזת, אבל זה עובר לה.היא הציעה שהיא ואני נעשה כל יום משהו כיפי ביחד, וככה יהיה לה דבר טוב לחשוב עליו כשהיא תרגיש רע. אתמול בערב הזעיקה אותנו ממסיבת יום הולדת שנבוא מיד לקחת אותה כי היא שוב לא מרגישה טוב. אנחנו אובדי עצות, ולא מבינים מה עובר על הילדה. אנא עזור לנו להבין, כיצד אפשר לעזור לה, והאם צריך לקחת אותה לפסיכולוג?

כדאי מאוד לקחת אותה לפסיכולוג. ההודעה שלך עשתה לי לבכות.אני הייתי ילה בדיוק כזאת, ואותי לא לקחו כי לא דיברתי ולא סיפרתי, ושגדלתי הדכאונות והחרדות גדלו איתי - טאני משלימה היום המון שעות פסיכולוג... אני חושבת שאת צריכה לשמוח שהיא חולקת איתך ואומרת לך מה היא צריכה (אמא, תעזרי לי). בהצלחה..

מה ההתלבטות ? ברור שצריך לקחת את הילדה לפסיכולוג או פסיכאטר היא מבקשת ממך במפורש עזרה . מה השאלה בכלל?

שלום ליז, כן, אני חושבת שכדאי לפנות להתייעצות אישית, בה ניתן יהיה להעריך כיצד ניתן להקל על בתך. כיוון ראשוני להתייעצות הוא הפסיכולוג/ית בבית הספר, שיוכלו להפנות אתכם הלאה בהתאם לצורך. בברכה, אורנה ראובן-מגריל

תודה לכל הכותבים אורנה, האם פנייה דרך פסיכולוגית בית הספר לא יכולה באיזו דרך להזיק? אם ברצוננו לחפש פסיכולוג/ית פרטית , איפה מחפשים? מה מתאים לילדה בת 11? האם משנה מינו של המטפל? תודה

אוי... כמה שהייתי רוצה לחבק את הילדה שלך עכשיו... הייתי רוצה להגיד לה שהיא לא לבד בעולם הזה ושזה בסדר לפחד. הייתי רוצה שתדע שיש עוד הרבה אנשים שמרגישים ככה ושהם פשוט מתביישים לספר. הייתי מספרת לה שגם אני גדלתי ככה אבל בגלל פחד וחוסר מודעות, לא טיפלתי בזה, ורק היום, ממרומי גילי (21..) יש לי את היכולת להתמודד עם הדבר. הייתי מדגישה בפנייה שללכת לטיפול פסיכולוגי זה לא דבר שצריך להתבייש בו, אלא להתגאות בו על כך שהיא מודעת לבעיות שלה, מוכנה לדבר עלייהן ולפתור אותן. כולי תקווה שהיא תהייה חזקה בתהליך הזה כי הוא לא פשוט בכלל. שיהיה לשתייכן המון בריאות, אושר והצלחה. מכל הלב.