נשים שלא רוצות ילדים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום גדעון, אני כמעט בת 30. החלטתי שאני לא רוצה ילדים. אין לי רצון לכך בכלל ובנוסף בשל היותי סובלת לעיתים קרובות מדיכאונות וחרדות ובכלל ממאניה דיפרסיה - חיי מלאים תהפוכות של מצב רוח ובנוסף לדכאונות וכו' - הכל לא יציב, דבר כשלעצמו הוא בסדר והשלמתי איתו, למדתי לחיות איתו - אך אני לא רוצה לנהל חיי משפחה בדרך זו. התגרשתי מבעלי עקב אי הרצון שלי לחיי משפחה מורחבים והרצון העז שלו כן לקיימם. אני נתקלת בבעיה כאשר אני מכירה גברים חדשים (שיכולים להיות בני זוג פוטנציאלים). כולם נרתעים מחוסר הרצון למשפחה, ובאופן טבעי כולם מדברים על משפחה כחלק משאיפותיהם החיים. בינתיים אני מוצאת עצמי או לבד או מנהלת מערכות יחסים קצרות שאינני רואה בהם טעם כי אני יודעת שלא ימשכו זמן רב עקב הידיעה שאני לא מסוגלת או רוצה לתת להם את אשר הם רוצים. מה עליי לעשות? אני נמצאת בטיפול ואני מבטאת דאגות אלו גם שם ואני זוכה להקשבה אך לא לפתרון.. אני לא רוצה לוותר על זוגיות בחיי למרות שאני מוכנה לוותר על ילדים אך נראה שהשילוב בין גבר מוצלח לגבר שלא רוצה ילדים כמוני הוא בלתי ניתן למציאה.... (אני לא רוצה גבר גרוש עם ילדים שילדיו יבואו אלינו לסופי שבוע וחגים וכו'- שגם זו העיה..) סביר להניח שתציע לי להתפשר.. אך אני לא רואה את זה קורה.. מה אתה מציע לי לעשות? קלרי
קלרי שלום, את מחפשת קשר זוגי עם גבר שלא ירצה ילדים ממך ושואלת אותי מה אני מציע לך לעשות? אני מציע להמשיך לחפש...אבל לא תחת הפנס שבו את מחפשת את בן הזוג שלך. יתכן שזה ידרוש פשרה, אבל את הרי גם מבקשת פשרה מבן זוגך. אז מה את מוכנה לתת בתמורה? יתכן פשוט שאת מחפשת בני זוג שהם מהסוג הרוצה ילדים וצריך לכן לחפש בכיוונים קצת אחרים. בברכה והצלחה, גדעון
הי קלרי. ראשית אני יכולה לומר לך שאני מזדהה עם תחושותייך. אני בת 30 + ומעולם לא חשתי את הרצון/צורך בילדים, למרות שאני אוהבת את הילדים של חברותיי/בני משפחתי, לפעמים אני צוחקת ואומרת שנולדתי בלי הגן שאחראי על הרצון להיות אמא... על כל פנים, אני מסכימה איתך שלמצוא קשר עם גבר שגם הוא חש בדיוק כמוך זו משימה לא פשוטה. כפי שאני רואה זאת, האופציה המתבקשת היא אולי להתמקד בגילאים המבוגרים יותר, של גברים גרושים בעלי ילדים מבוגרים יותר (כך לא תיתקלי בנושא של ילדים שמגיעים אל ביתכם בסופי השבוע). חוץ מזה, קחי בחשבון שהחיים הם דבר דינאמי מאוד, ואנחנו משתנים ללא הרף. אני משוכנעת שבתחומים שונים בחייך, את אינך אותו אדם היום כמו שהיית לפני עשור למשל. קחי בחשבון שיתכן שחוסר הרצון שלך בילדים כרגע עשוי להשתנות בעוד אי אלו שנים. יתכן שכאשר את מתחילה קשר חדש, האפשרות לשלול לחלוטין אופציה של ילדים בעתיד היא מוטעית, מתוך הידיעה שאנחנו אכן משתנים במשך הזמן ושהתחושות שאת חשה כיום כשאת נטולת בן זוג, עשויות להשתנות כאשר תהיי חלק מקשר זוגי מספק ובריא - מי יודע איזה תחושות זה יעורר בך ?