זוגיות

4 שנים חלפו, 4 שנים ללא זוגיות והלב זועק, הבדידות מכה ומשתקת גם יחד..... אני בשנות השלושים לחיי, עובדת בעבודת מאתגרת ומאושרת בה, פעילה מבחינה חברתית ואופטימית ככל שניתן. מזה כארבע שנים אני ללא זוגיות, נכון היו פה ושם קשרים אבל בהחלט זו לא הייתה זוגיות. זה קשה מנשוא להיות לבד, למרות שאני יודעת להעסיק את עצמי ואפילו פה ושם נהנית מהלבד, ישנם ימים שהלב מדמם. לאחרונה אני שואלת עצמי , האם לא הגיע הזמן להרות? האם זה לא השלב שמתחילים לבנות את החיים בידיעה שהמיוחל לא בטוח יגיע? אז נכנסתי לפורומים השונים של אימהות חד הוריות ובדקתי את השטח, קצת נבהלתי.... אוליי אחכה עוד שנה שנתיים, עדיין לא חציתי את ה-35, האם יש עדיין תקווה? אני שומעת כ"כ הרבה סיפורי סינדרלה, למה לי זה לא קורה? למה כ"כ הרבה זמן אני לבד? למה? סליחה על הבלאגן וצורת ההתנסחות, פשוט הכל מבולגן אצלי בראש והמחשבות לא ממוקדות. רוצה רק לאהוב, האם ביקשתי הרבה...? אושרי

נראה לי ששווה לבדוק למה אין לך זוגיות במיוחד כשאת רוצה בה כל כך. אולי יש סיבה שקשורה לקשר האחרון שהיה או סיבה אחרת ושווה לבדוק את זה בייעוץ פסיכולוגי בכדי לא להרגיש תקועה ולהמשיך לזרום עם החיים ולחוות את כל שאת רוצה... נראה לך?

אושרי שלום, "האם ביקשתי הרבה?" את שואלת. לא, לא ביקשת הרבה. הרצון הכל כך טבעי בזוגיות ובהורות הוא לגיטימי ומובן מאליו. עם זאת יתכן שיש מקום לבדוק מדוע הזוגיות הכל כך מיוחלת לא הגיעה? מה היה בקשרים הקודמים שלך? מה קורה לך בתוך הקשר? בתחילתו? כשהוא כבר מתפתח? מה הציפיות ההדדיות? ועוד שאלות רבות. הייתי ממליץ לך לבחון כל זאת בתוך טיפול פסיכולוגי. אני סבור שהתבוננות מעמיקה את תוך מערכות היחסים ופנימה אל תוך הנפש יכולה לסייע באיתור ה"נקודות העיוורות" ולפתוח את הדרך אל הזוגיות. בהצלחה, גדעון