רגשנות יתר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/06/2005 | 22:07 | מאת: יעלה

לוקחת הכל מדי ללב, נלחצת בקלות, מפרשת דברים שנאמרו בפרשנויות מעבר לנאמר, קנאית, צרה עיני באחר, נוטרת טינה. אמי מאד דומיננטית, שתלטנית, יחסי עימה גרועים. מאד מאד מעוניינת להבין, מה בדיוק בחינוך של הורי - בעיקר אימי, גרם לי להיות כזו. היתי מאד מעוניינת להרחיב ולקרוא על כך, אנא תנו קישורים רלונטיים, ספרים מומלצים. מה ניתן כיום לעשות, קודם כל בשביל 'לצאת מן המעגל' ולא להנחיל זאת לילדי, וכמו כן לשנות את מה שניתן בי?

לקריאה נוספת והעמקה
11/06/2005 | 00:42 | מאת: סתם מישהי

יעלה, למרות כל מה שכתבת, אני לא בטוחה שאפשר להפיל את התיק רק על החינוך שקיבלת ו/או על אימך. אין ספק שלהורייך יש חלק גדול במי שאת היום, אבל קשה לומר בודאות שהם גרמו לך להיות מי שאת. אם יש דבר שקשה לשבור זה מעגלי חיים. לפעמים צריך עזרה ממקור חיצוני, שלא שבוי כמוך בתוך המעגל. חשבת על האפשרות של טיפול פסיכולוגי? ס.מ.

11/06/2005 | 02:06 | מאת: ו.

שליטתה הדומיננטית של אימך גרמה לך להיות תלותית בה.מכיוון שקשה להיות תלויים בהורים ביחוד שיש לנו ילדים משלנו ואחריות עיהם.נותר הקונפליקט . רוצים להתקרב אליה ורוצים גם מרחק אוהבים וגם שונאים. לא פלא שסף הרגישות נמוך מפני שיש כעסים פנימים והם גורמים לרגשות טינה ואף קינאה באחרים שאין להם חיים כאל ה וכו'. כדי לצאת מהמעגל הזה,את צריכה לעבוד עם עצמך קשה.להחליף את כל הקסטה בראש.להרגיש ולאהוב עצמך בילעדית.תתחזקי ותהיי אדם אינדבידואלי עצמאי שמעריך ומכבד את עצמו-וכך במשך הזמן,לא תתני לה לשלוט על חייך תהיי חזקה ולא רגישה. כמובן שצריך עזרה מקצועית,,. ועוד משהו את יודעת שרגשנות יתר גורמת לנזק בלתי הפיך על הגוף,,כמו החלשת מערכת החיסון שהיא המערכת הכי חשובה בגוף. תחשבי כמה צעדים קדימה וטוב שאת כותבת ומחפשת חומר.

11/06/2005 | 18:03 | מאת: יעלה

רוב תודות למגיבים / ות. אכן דרושה עבודה יסודית, קשה, ואשמח לעזרה מקצוהית. למי אני אמורה לפנות - פסיכיאטר? פסיכולוג? עובדת סוציאלית? אינני מבינה מה קודם למה, לאיזו בעיה שייך כל אחד מהם?

11/06/2005 | 18:06 | מאת: יעלה

מעוניינת בתגובתכם המקצועית, והדרכתכם המפורטת בשאלה הנדונה. תודה.

11/06/2005 | 23:47 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום יעלה, אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דינמית, בו תוכלי להתבונן באופן מעמיק בגורמים שהשפיעו על התפתחות אישיותך (ובניהם, כמובן, היחסים שקיימת עם הורייך לאורך השנים). מדובר בתהליך הדרגתי, ונדמה לי שתמצאי בו עניין רב. כדאי לפנות לאנשי מקצוע בעלי התמחות בפסיכותרפיה, דוגמת פסיכולוגים קליניים או עובדים סוציאליים קליניים. כמובן שיש שיטות טיפול רבות נוספות (דוגמת תרפיה באומנויות), ויתכן שתרצי לברר גם בנושא זה. בברכה, אורנה ראובן-מגריל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית