דיכאון

שלום רב אני ובעלי נשואים 8 שנים יש לנו שני ילדים הבכור בן 5.5 ותינוקת בת שנתיים לפני כ-3 שנים בעלי סבל מדיכאון וכעס פנימי רב וטען כי הוא מעונין להתגרש ובמשך 3 חודשים היה בבית אך לא דיבר איתי או עם הילד רק ישב והסתגר בחדר או בסלון בזמן שאנו היינו בחדרים הוא היה מנותק מאיתנו לחלוטין ראו שהוא במצוקה נפשית אני שתקתי נתתני לדיכאון לכעס לעבור ,זה לא היה פשוט ועלה לי בהרבה כאב חרדה וכעס אך זה עבר והוא טען שעבר תקופה קשה ,לאחר כשנה הייתי בהריון שני ובסוף ההריון שוב נכנס לדיכאון ,הוא פשוט מתרחק לא מסוגל לדבר איתי ולהסתכל עליי,השינוי היחיד הוא כי עתה דיבר עם בני והתייחס אליו , אבל לאחר הלידה זה עבר,שנתיים לאחר מכן להפתעתי הרבה שוב הסיפור חוזר זה מתחיל בעייפות ואז הוא לא מדבר איתי אפילו לא בוקר טוב,אמנם הפעם מדי פעם הוא זורק מילה פה ושם ועם הילדים מאוד משתדל לשחק ולדבר אבל אני כאילו יש לו כעס ואינו מנהל איתי שיחה ואינו נוגע בי אני לא יודעת מה לעשות די מיואשת סה"כ אני אוהבת אותו וכשהוא במצב רגיל הוא בעל ואבא מקסים,אבל כשזה קורה הכל רע עליי לעשות הכל לבד והא מרוחק מנותק כאילו שונא אותי,לא מסתכל בורח ממני ולא איכפתי ,מה עליי לעשות? אני די מיואשת מהמצב ומפחדת שהילדים ייפגעו מכך ויהו להם בעיות בעתיד מאחר והם מרגישים כי אנו ההורים מרוחקים

נראה לי שצריך לתפוס אותו ביום טוב בו הוא מוכן לשיחה רצינית ולהסביר לו כיצד זה משפיע על המשפחה ועליך, וכמה שזה קשה לך וסביר להניח שגם לו. יכול להיות שהוא סובל מדיכאון כזה שטיפול תרופתי יכול לעזור לו בתקופות משבר, וכדאי להיעזר בטיפול מעכשיו בכדי למנוע תקופות כאלו. אם הוא יבין את המצב ואת הבעיתיות ויסכים להיות מטופל - בטוח שהכל ייראה הרבה יותר טוב.

שלום טלי, אנא פני לעזרה מקצועית באופן אישי, ולא רק באמצעות האינטרנט. אתם מתמודדים עם תופעות רגשיות והתנהגותיות שחשוב לאבחן ולטפל בהן, ויש להן מחיר כבד גם בהסתכלות על ההווה של כולכם (ולא רק על עתיד הילדים...) חזקי ואמצי, ואת מוזמנת לעדכן אותנו בהמשך הדרך, אורנה ראובן-מגריל

האם עליי לפנות לייעוץ ללא ידיעתו של בעלי ,מאחר והוא אינו משתףפעולה כלל