רגרסיה?

שלום, לא מזמן התחלתי טיפול פסיכולוגי, לאחר תקופת המתנה (לכניסה לטיפול) של כ-9 חודשים. את הטיפול החלטתי לקחת לאחר מחשבות מעמיקות, שבאיזושהן נקודות "נתקעתי" והרגשתי שאני זקוקה לטיפול מקצועי. הבעיה היא שעבר זמן רב מאז מחשבות אלו, 9 חודשי ההמתנה בתוספת של זמן מסויים בו החלטתי לקחת את הטיפול. לכן, אינני זוכרת/ הדחקתי את עומק המחשבות הללו, כלומר, אני באה לטיפול כאילו מנקודת ההתחלה, עוד לפני ההעמקה. הבעיה היא, שאני כאילו לא רוצה לגעת יותר מדי בנושאים הללו, למרות שאני יודעת שאני חייבת לטפל בהם כי הם משפיעים על המצב היומיומי שלי (לא על התפקוד), ואני מרגישה חסרים ב"מקומות" הללו. כלומר, אני כנראה רוצה "למשוך" את הזמן, להמשיך להתעסק רק בדברי ה"חולין" היומיומיים (כאלה, אגב, לא חסרים כלל...) ולגעת בנקודות אלו בנגיעה קלה בלבד. אבל מצד שני, הרי אני זו שרציתי ויודעת שיש צורך לטפל בעצמי. הפסיכולוגית שלי אמרה לי שאולי אני לא רוצה להיכנס לדברים כאובים, אבל הרי אני חיה אותם יום יום ואני כן מכירה בהם ו"מעלה" אותם על פני השטח. וגם בתקופה שקדמה לבקשת הטיפול, הרי כן העמקתי בדברים הללו, וההעמקה כן גרמה לי לכאב, אולם אז לא יכלתי לטפל בכך (כי לא הייתי בטיפול)- והיום כן. האם יש לי סיכוי באמת "לצלול לעומק" וכן להתחיל תהליך שיקומי-טיפולי כלשהוא בתקופה הקרובה?

ת שלום, בקצרה התשובה היא : כן. וביתר אריכות, אנחנו מפעילים הגנות כנגד כאבים נפשיים. ההגנות הללו כל עוד הן יעילות מסיעות לנו "לשים בצד" חומרים נפשיים שאנחנו "לא רוצים" לגעת בהם. בתקופת הפניה לטיפול היתה התרופפות של ההגנות , חשת את הכאב ולכן גם את הצורך בטיפול. לאחר מכן היתה שוב התחזקות של ההגנות. עתה עם הכניסה לטיפול, מתחיל תהליך של בדיקה עד כמה רגרסיה תוכלי להרשות לעצמך, ככל שיהיה יותר אמון ובטחון בפסיכולוגית ובתהליך שאת עוברת כך תוכלי להרשות לעצמך טיפול יותר מעמיק. זה לא תהליך של פגישה אחת או שתיים ואת צריכה להיות סבלנית לגבי הזמן שהנפש שלך צריכה עד שתרגישי שאת יכולה יותר להיכנס לעומק. תהליך ההתלבטות שאת מתארת הוא נורמטיבי ומתרחש בהרבה טיפולים. וגם בצלילה לא מתחילים בצלילה ל30 מטר ויש צורך באימון ואיזון לחצים בעומקים נמוכים יותר. אז צלילה נעימה ובהצלחה, גדעון

וואו! התשובה הזאת היתה כ"כ ברורה ונכונה! למרות שאני רק "נדחפת" לפנייה הזאת, הייתי חייבת לציין את זה.