יחסים עכורים ביני לבין ביתי הבכורה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לכבוד ד''ר קפלן יחסים עכורים ביני לבין בתי הבכורה . לפני 25 שנה נישאתי שנית כשלוש בנותיי נשארו עם האם, הגדולה בת 14 כאשר האחרות בנות 11 ו 8 שנים נסעתי עם אשתי החדשה לשליחות לחו''ל למספר שנים ונשארתי בקשר מכתבים וטלפונים באופן מתמיד עם בנותיי ,נולדו לי 2 ילדים נוספים מנשואי החדשים . באמצע התקופה של השליחות חזרתי ארצה לאחר שנתיים והבאתי אלי את הבת האמצעית (בת ה 13 למשך שנה)כשהייתה במשבר גיל הבגרות. כשחזרתי ארצה עם משפחתי החדשה כל ההתארגנות הייתה מאוד קשה ומצבנו הכלכלי היה בכי רע . הבת הגדולה באה אלי ביום בהיר אחד וביקשה שאתן לה סכום כסף גדול עבור חתונתה . סכום זה היה מעבר ליכולתי . לאחר שהסברתי לה את מצבי היא הטיחה בפני כי הוריו של הבחור עוזרים לו בהרבה , וביקשה ממני שאכנס לחובות. עניתי לה כי אני כבר נמצא בחובות גדולים מאוד ואין באפשרותי להיכנס לחובות נוספים . עלי לציין כי הייתי חבר קיבוץ עד לפני יציאתי לחו''ל והתחלתי לבנות את כלכלתי עם משפחתי החדשה כאשר במקביל שילמתי מזונות לקיבוץ עבור שלושת בנותיי מנשואי הראשונים. מאז עברו 18 שנים והבת הבכורה שלי שיש לה היום 4 ילדים שומרת אלי טינה בקנאות ויוצרת עמי קשר לעיתים מאוד נדירות למרות שאני מידי פעם מתקשר אליה ומדבר איתה ועם ילדיה (נכדי)ומביא להם מתנות . בפגישות משותפות משפחתיות עם שאר הבנות באירועים ,נוצר תמיד מתח ביני לבינה וזה משרה אווירה לא טובה בסביבה ,דבר שגרם לבתי האמצעית לא להזמין אותי ואת משפחתי באותה עת לאירועים משותפים יחד עם הבת הגדולה ומשפחתה אלא בנפרד. עלי לציין כי לפני כ4 שנים חלה התקרבות מסוימת בינינו ,הזמנתי את ילדיה אלינו והבהרתי לה בשיחות כי אני אוהב אותה לא פחות מהבנות האחרות וכעבור זמן קצר שוב חזרה לסורה והקשר בינינו מתבסס על כך שאני מתקשר אליה מדי פעם ומדבר איתה וילדיה אולם יוזמה מצידה לא קיימת אף פעם היא מצידה לא תיצור קשר . לפני זמן לא רב היא עברה לבית חדש ולא טרחה להזמין אותי ומשפחתי . התייעצתי גם עם פסיכולוגית קלינית מנוסה בנושא הנ''ל והיא הסבירה לי כי הדבר ללא פתרון . עלי לציין שביני ובין שתי בנותיי האחרות מהנשואים הראשונים הקשר הוא טוב מאוד. אודה לך אם תוכל לעזור לי בנושא .
גידי שלום, אתה מתאר מצב הנמשך שנים של חוסר יוזמה בקשר מצד ביתך אליך ויחסי טינה אליך. התייעצת עם פסיכולוגית קלינית מנוסה שאמרה לך, שאין פתרון. אני מנחש שהמצב כואב לך ואולי אתה מרגיש גם כי לא הבינו אותך, שלא היה ביכולתך לסייע כלכלית לביתך לפני 18 שנה. מאז עבר זמן רב, ביתך אולי לא שוכחת ונוטרת טינה, אתה עושה את מיטב המאמצים, אך ללא הואיל. לדעתי, עליך להרפות . יחסים בין הורים וילדים היו וישארו מורכבים ולא בטוח שתוכל לשנות את תחושותיה של ביתך ואת יחסה אליך. אתה רק מכאיב לעצמך בכך שאתה בונה ציפיות לשינוי. נסה למקד את המאמצים בנכדיך, שם כל השקעה של זמן ואנרגיה תחזיר את עצמה ביחס של נכדיך כלפיך. ואולי לאורך זמן היחס של הבת ישתנה בעקבות היחס של ילדיה - נכדיך. בהצלחה, גדעון
אני מאוד מודה לך על תשובתך, מה שקורה בפועל אותה בת הבכורה לא נותנת לי להיות בקשר עם הנכדים (ילדיה)כל כך ומשתדלת שלא נתראה ולא יהיה קשר כל כך ,עם הנכדים של הבת האמצעית הם טובים מאוד ,רק שבחגים ובאירועים הן מתראות ביחד הבנות ואני מחוץ לתמונה.