כינוי בשמות פרטיים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/05/2005 | 20:55 | מאת: שרון

בני בן 3 שנים +9 חודשים, התחיל לאחרונה לקרוא לי בשמי הפרטי במקום 'אמא'. גם לאביו הוא נהג לקרוא בשמו הפרטי, אך מזה תקופה ארוכה. יש לציין שאני בחודש השמיני להריוני. אמנם, אני לא יכולה להגיד שזה לגמרי לא מפריע לי, אבל אני בשום מקרה לא מעירה לו על כך. רציתי לדעת האם יש לתופעה הזו איזה משמעות? (נ.ב. - בתור בת בכורה, גם אני כיניתי את הוריי בשמותיהם הפרטיים, בערך עד גיל 4, אבל אז אני זוכרת בברור שבגן הילדים שאלו אותי לפשר העניין בתימהון רב (ילדים ואנשי צוות) ומאז זה נפסק).

24/05/2005 | 23:28 | מאת: גדעון שובל

שרון שלום, ילדים יכולים לקרוא להורה בשמו הפרטי מסיבות שונות, בין השאר חיקוי של המבוגרים. במידה והוא לא נתקל בתגובה לכך הוא ימשיך את התנהגותו עד שארוע חיצוני כמו תגובת תדהמה בגן תעורר אותו לשנות את התנהגותו. במידה וזה מפריע לך ואת רוצה שבנך יקרא לך אמא הייתי ממליץ להפנות את תשומת ליבו בעדינות לכך שנוח לך יותר שהוא קורא לך אמא ולא בשמך הפרטי. כמו כן יתכן שבנך מגיב רגשית על היותך בהריון. כדאי לשוחח איתו על כך שבקרוב יוולד לו אח או אחות. (ישנם גם ספרים טובים בנושא). וגם לאחר שיוולד לו אח או אחות את עדיין תמשיכי להיות אמא שלו, והוא הילד שלך. ואסיים בעצתי הקבועה: בכל מקרה של שאלה לגבי קבוצת הגיל של 0-6 אני ממליץ שיהיה בספרית הבית, ספר טוב על התפתחותו הרגשית של הילד. כמו כן ישנם אתרים ופורומים המייעצים ספיציפית להורים לילדים בקבוצת הגיל הזו וכך ניתן לקבל מושג לגבי נורמטיביות של תופעות והתמודדות של הורים עם בעיות דומות. כמו כן אוניברסיטת תל אביב מפעילה קו להורה - יעוץ טלפוני חינם ומתן מענה לשאלות לגבי ילדים בגילאים 0-6. הקו פועל בימי ראשון ורביעי בין השעות 09:00 ל15:00 בטלפון: 03-6406888. בהצלחה, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית