שקרים...

בתי הבכורה בת 9.5. ברבה פעמים היא מנסה לעבוד עלי ואני מתעלמת (למשל - כשאני שואלת אם צחצחה שיניים, התשובה היא תמיד כן כשבמציאות - לרוב לא.) הסיבה שאני מתעלמת מהדברים היא כדי ליצור אצלה תחושת אמון, להראות לה שאני בוטחת בה. (ובהמשך לאותה דוגמא, אני לא שואלת אותה אלא אומרת לה לצחצח שיניים ואז נמנעת מהשקר). לאחרונה הבנתי שהשקרים מתרחבים גם לעניינים אחרים (שאלתי אותה למה לא הלכה למקום מסויים אליו הולכת כל שבת, והיא אמרה "מה?! בטח שהלכתי!! ואז הבינה שאני יודעת שהיא לא היתה שם ואמרה סתם,סתם... וניסתה להסיט את הנושא) השאלה שלי האם וכיצד אני צריכה להתעמת איתה בנושא, איך להראות לה שכך אני לא יכולה לבטוח בה ולסמוך עליה? מקווה שהצלחתי להבהיר את הדילמה שלי. אודה על עצתכם

גל שלום, שקרים אצל ילדים בגיל זה יכולים להיות מסיבות שונות. לעיתים כתוצאה של ציפיות מוגזמות או לא מציאותיות מצד ההורים, או ציפיות לא ברורות מצד ההורים. אז הילד מנסה לקיים את מה שלדעתו הוריו מצפים ממנו. יתכן שהתעלמותך יוצרת מצב של ציפיה לא מספיק ברורה וביתך מתוך רצון להשביע את רצונך אומרת את מה שהיא חושבת שאת מצפה ממך. נסי לבדוק את עצמך, האם את מעבירה את מסרי לגבי מה חשוב לך בצורה ברורה. במידה ולא נסי להבהיר את עצמך יותר. כמו כן אני סבור כי יש מקום לשוחח עם ביתך בצורה עדינה על כך שאת מוכנה לקבל תשובה כמו לא צחצחתי את השיניים ולא תכעסי עליה ותעריכי את זה שהיא אומרת אמת. פחות רצוי להתחיל שיחה כזו עם הדגשת הדברים השלילים (אני לא יכולה לסמוך עלייך) אלא עם הציפיות והדברים אותם כן תעריכי. בהצלחה, גדעון

תודה רבה על העזרה