עלבונות בזמן פרידה

כאשר נפרדתי מבן זוגי, ניהלנו שיחה לגבי הדברים שהציקו לי ולו בקשר. כאשר הסברתי לו מה פגע בי ואיזה דברים גרמו לי לרגשות רעים לגביו, הוא כינה אותי משוגעת וצרח עליי שאני צריכה טיפול ושיש לי בעיות רציניות. נפגעתי מאוד, כי העלתי בפניו דברים שחלקתי עם חברותיי הטובות ועם אחותי שקרובה לי, וכולן טענו פעמים רבות שהקשר פוגע בי ושעליי להיפרד ממנו מזמן אך לא עשיתי זאת. מיותר לומר שהנושאים שהעליתי בפניו היו לגיטימיים- אנחנו רבים תמיד, מקיימים יחסי מין בתדירות נמוכה, הוא מעולם לא נותן לי להביע דיעה, קובע לי איך להתלבש, לא מסכים שאצא עם חברות, איים עליי מספר פעמים בפרידה ועוד... כאשר העליתי בפניו את העניינים, הוא צרח עליי שאני משוגעת . איך אני אמורה להרגיש בקשר לזה? הקשר הסתיים בצורה זוועתית. איך לקחת את המילים שלו?

התגובה שלי מעט קיצונית. אצלי דברים הגיעו רחוק יותר:-( אבל היא שלי וכך היא: נראה לי שהוא הופך עליך את הכל. הוא מחפש שתרגישי אשמה. הוא מחפש שליטה, בגלל חוסר שליטה. זה מתבטא גם בדברים כמו: לא לתת מקום לדעה שלך, לא לתת מקום לרצונותיך: כמו לנסות לקבוע לך איך להתלבש, וגם כפי שאת מתארת זאת עכשיו, מחפש לשלוט במעשיך, מחשבותייך וכד', רק במילים. מילים מפחידות כאלה. הנה תראי, הדברים האלה עושים את העבודה. המילים לא עוברות אליך בצורה שקטה. ממש לא. מעין סחיטה ואיומים רגשיים... קטנים כגדולים. הוא מגלה (באופן לא מודע) שהוא מאבד שליטה, מגלה שאינו יכול לשלוט במעשייך (את עוזבת, את מחליטה, את תופסת מקום וזה לא לרוחו). הדברים מעוררים אצלו תגובת זעם אדירה, שכמובן מחזיר אותה אליך. הוא כנראה אינו מבדיל בדיוק בין הפנים שלו לחוץ שלך. שניהם - אחד. הוא היה רוצה שלא יהיה בינהם גבול, מנסה לפרוץ. הוא ה"משוגע", לא את. לנסות להסביר לו, זה רק דבר שיחזור אליך כמו בומרנג ויפגע בך מאד. כמו שכבר קרה. הוא לעולם לא יבין. להיפך, זה רק יעורר בו עוד ועוד התנגדות וזעם. ואת, דווקא בגלל שאת בחרת בדרך הנכונה וקיבלת החלטה אמיצה וחכמה -לעזוב, דווקא את צריכה לעמוד מול כל זה כשהרגשות שלך מוצפים ואת בבלבול גדול. דווקא לך, המבינה יותר, אך הפצועה בנפשה, הייתי ממליצה כן ללכת לטיפול, כן ללכת לשיחות, לייעוץ. (הרי פנית לפורום הזה, לא?:-)) זה לא בגלל שאת ה"משוגעת", אלא בגלל שאותך פצעו, לך הכאיבו, ואת זה צריך לרפא, וגם אפשר. ללכת לטיפול זה לא להוכיח לו (לבן זוג ה"מאיים") שאת משוגעת, זה לא. זה לא להוכיח לו או לכל דבר פנימי אחר דומה לו. זה פשוט לקבל עזרה שאת צריכה. העזרה הזו תוביל אותך להבין למה דווקא בחרת בקשר איתו. למה נשארת איתו. למה לא עזבת כבר מזמן. מדוע עכשיו קיבלת את האומץ לעזוב, ובעיקר תנסה ללמד אותך להכיר את עצמך ולטעות פחות בבחירות, ולדעת איך להפסיק ולא לגרור את מה שכבר התחיל והתגלה כמזיק יותר ממועיל. זוהי התגובה הרגשית שלי. אולי היא קיצונית מידי. דימיתי אותה למשהו שהכרתי מחיי, למה שהכרתי מעצמי בצורה הקשה ביותר. היי חזקה וטוב שיש לך חברות תומכות. זה מאד מאד חשוב! שיהיה רק טוב

אני חייבת לציין שהתגובה של רגשית היא כל כך נכונה ונבונה. אישית הייתי מאמצת ממנה כל מילה.

דליה שלום רב, קיבלת אכן התיחסות חמה ואוהדת שעזרה לך מעט להוריד מנטל ההאשמה העצמית. אמרו כבר חז"לינו כי "כל הפוסל במומו פוסל" ולכן יש להתייחס בזהירות לההאשמות המוטחות בך ולבחון אם אכן הן משקפות דברים אמיתיים שאת צריכה לשנות בעצמך או שהן משקפות דברים שבן זוגך לשעבר צריך לשנות בו. ויחד עם זאת אני מחזק את אמירתך לגבי הצורך שסוג כזה של קשר לא יחזור במערכת היחסים הבאה וחשיבותו של טיפול בהקשר זה. בהצלחה, גדעון