ילדים ללא חברים קרובים

שני ילדיי הגדולים בן שמונה ובת שש הם ילדים חכמים חברותיים מקובלים ועצמאים, אבל למרות כל תכונות אלו אין לאף אחד מהם חבר אחד טוב וקרוב, אני בעצמי כל חיי הבוגרים הייתי ללא חברה טובה וקרובה, דבר זה מאוד הפריע לי והקשה עליי במיוחד בשלבים הקשים של ההתבגרות כגון: מעבר מגן לבית ספר ויותר מאוחר לתיכון סבלתי המון ותמיד הסתובבתי בהרגשה של אי שייכות. אנני רוצה שילדיי יעברו את מה שאני עברתי שאלתי היא מה גורם לזה ?{ הגננת של בתי טוענת שהיא אינה מתחברת לבנות בגן מכיוון שהן ילדותיות מדי לעומתה והבנים מקבלים אותה בערבון מוגבל כי היא בת.} ניסיתי לחבר אותם לילדים אחרים אבל ללא הצלחה מרובה, רציתי לדעת האם לחוכמה לעומק ולידע כללי נרחב יש השפעה על חוסר הקשר שלהם עם ילדים אחרים? בקיצור איך אפשר לעזור להם?

שלום אורית, לעיתים קרובות אנחנו באמת חוששים לילדינו סביב אותם נושאים שהסבו לנו כאב רגשי. עם זאת, חשוב לזכור שלילדייך יש אישיות ומסלול חיים משלהם, ואין כל הכרח שגם בעתיד לא יהיו להם חבר או חברה קרובים. מהתיאור שלך עולה שהם מסתדרים היטב במסגרות הלימודיות שלהם, ואני מציעה לבדוק כיצד הם מתפקדים ברמה החברתית הכוללת. אם הם מרגישים בנוח בקבוצת בני גילם ומקיימים מערכות יחסים מהנות (גם אם לא קרובות מאוד או "בלעדיות"), זה נשמע מאוד תקין ואופייני לגיל. במידה ואת חשה כי קיימות בעיות חברתיות גם ברמה כללית יותר, בהחלט אפשר להתייעץ עם יועצת ביה"ס או עם השירות הפסיכולוגי החינוכי באיזור מגורכם. בהצלחה רבה, אורנה .