אובססיה וחלומות

היי, קוראים לי נועה ואני בת 17. בעייתי היא קצת מוזרה וכפולה. לפני כשנה ידיד שלי החל במקום פומבי לגעת בי בצורה לא מתאימה, ואני סירבתי ובסוף לא קרה כלום. כמה חודשים התהלכתי בתחושה שאני שונאת אותו, ולפתע מצאתי את עצמי מתאהבת בו. מכיוון שהוא בן אדם די בולט בבית ספר שלנו, וכמובן שחברות שלי מיד ידעו על הכול, התחלתי לדבר עליו הרבה, ולצחוק מדברים שהוא עושה, ולפתע לא הפסקתי לדבר עליו, על אף החלטותיי להפסיק. כמה חודשים לאחר שהתאהבתי בו, סיפרתי לו. הוא דחה אותי מסיבה שלא ממש קשורה אליי. אמרתי לעצמי שהצד החיובי הוא שעכשיו לפחות יעבור לי ממנו, אבל עברה כבר כחצי שנה, ואני לא יודעת באמת אם אני מאוהבת בו, או סתם באובססיה אליו. נראה לי שאני כבר כל כך מורגלת ללאהוב אותו, שאני פשוט מאמינה שזה המצב. ויכול להיות שאני פשוט עדיין מאוהבת בו, אין לי מושג. העניין הוא שאני מרגישה שהעניין מוגזם. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו, אני נכנסת איתו לויכוחים רק על מנת שיהיה לי על מה לספר לחברים שלי אחרי זה ואני ממש רוצה להפסיק ולעבור הלאה. הבעיה השנייה היא כזאת. אבא שלי, שאליו הייתי קשורה בצורה שלא תתואר במילים, מת לפני חודש וחצי. בהתחלה חשבתי שאני אצליח לעבור את זה, אבל עכשיו אני פשוט מתהלכת במחשבה של "מה הטעם?" ורק מתמרמרת במוחי על העובדה ששום דבר לא הולך לי. לפני שאני נרדמת בלילות אני מתחילה לחשוב עליו ואז אני בוכה. זה התחיל רק לאחרונה, משהו כמו שלושה ימים עכשיו. הסיפורים מתערבבים בחלומות שלי, שאין לי מושג למה לייחס אותם. בחלומות שלי אני והידיד הדמויות הראשיות, ואנחנו או יוצאים לאינשהו ביחד (לא בצורה מינית או משהו כזה), או שפעם אחת עלינו ביחד במעלית, ותמיד אבא שלי היה מעין ברקע, ובאופן של די "מובן מאליו:". או שהוא הסיע אותי, או שבחלום עם המעלית אני פשוט עמדתי עם הידיד במעלית וסיפרתי לו על אבא שלי. מה שאני לא מבינה זה למה הם משולבים בחלומות, למה הידיד בצורה ראשית ואבא יותר משנית, למה החלומות חוזרים על עצמם, ואיך אני יוצאת מהאובססיה לבחור (אם ככה יש להגדיר את זה) ומשקמת את המוטיבציה שלי. הרבה, אני יודעת, אבל זה מטריד אותי מאוד... :) בבקשה אל תייעצי לי ללכת לטיפול פסיכולוגי, אני לא בראש של לעשות את זה בצורה קבועה. בתודה מראש.

נועה שלום, את עוברת שני תהליכים רגשיים רבי עוצמה ובתקופה קצרה. האחד - תהליך של התאהבות או רגש רב עוצמה לבחור בן גילך . אך טבעי הוא שתהיי מבולבלת, לא תדעי מה את מרגישה בדיוק ותתקשי לברר לעצמך האם זוהי אובססיה או התאהבות. השני - אובדן קשה של אב אהוב ואת נמצאית רק חודש וחצי לאחר ארוע זה. זהו זמן קצר מאוד כדי "לשכוח" ולחזור לשיגרה. החלומות הינה דרכה של הנפש לנסות לעבד את כל התחושות והרגשות, לתת משמעות למה שקרה ולעזור לך לחזור לאיזון מחודש בחייך. כל מה שאת מתארת נשמע נורמטיבי, הן לתהליך עם הבחור והן לתהליך האבל והאובדן. וכמו שבחיים שני התהליכים קורים בסמיכות זה לזה גם בחלומות הם מתערבבים. אז מה לעשות? בדיוק את מה שאת עושה כבר היום. את משתפת חברות במה שאת עוברת, את משתפת בפורום , את לא מסתגרת. את פורקת רגשות ע"י בכי עם עצמך, כאשר קשה מידי. אכן מה שחשוב בתקופות כאלו זה לא להסתגר ולשתף את הקרובים לך. חשוב שתדעי שתהליכי אבל הינם ארוכים . לכן אל תבואי לעצמך בטענות שאת עדיין לא יוצאית מזה. עצם זה שאת חולמת אומר שנעשית עבודה בפנימיותך להתארגן עם המצב החדש ועם התחושות, הרגשות והמחשבות הנלוות אליו. חזקי ואמצי, גדעון

תודה ד"ר גדעון, הקלת עליי... חשבתי שמשהו לא בסדר... :) תודה רבה.